דוגמה לתיאור ספרותי

התיאור מצייר באופן מילולי במילים, ישויות, חפצים ונופים; התמונה היא שמייצרת בדמיונו של הקורא "רושם המקביל לרושם הגיוני." נסו לתת את אשליית החיים.

התיאור דורש מהכותב יכולת התבוננות ואובייקטיביות רבה: את המתואר יש לתת לקורא בפרטים הנחוצים ומבלי להגדיל או לגרוע ממנו.

כשאתה מתאר, אתה תמיד ממשיך בזיכרון; קשה לתאר טוב את מה שקיים ברגע מסוים, זה דיוקן ולא העתק מיידי. מרטין אלונסו אומר: "מה שמתואר בצורה הטובה ביותר הוא לא מה שאנחנו עדים לו, אלא מה שהיה עלינו להיות עד לפני כן. איש המכתבים הוא עד חסר אינטרס של ימינו. התיאור חי ומורכב בזיכרון, כמו הד. זה מתואר דרך הרגשות של עצמו. "

דוגמה לתיאור ספרותי:

דוגמה לתיאור ספרותי של בית:

מקום מגוריהם של בני דודי נמצא בדרום העיר, בדיוק במחרטה של ​​סן פרנסיסקו.

זהו בית מלכותי, בן שתי קומות, הבנוי על סלע המאפשר לחשוב על התאורה המרהיבה של העיר בלילה.

חזית הבית היא גן מטופח בקפידה; ורדים אדומים וגרדניות שופעות בו, סביב מזרקה בצורת פטריות שננעצה על ידי גשר לבנים.

בחלק האחורי של הבית יש חזית, שם בני דודי מבלים שעות רבות בסופי שבוע.

החדרים מרווחים ונוחים; חדרי השינה מקיפים, בחלקם העליון, חדר גדול, מעוטר בריהוט קולוניאלי וציורים יפהפיים של ציירים ספרדים.

בואו נמשיך לתאר, בואו נוותר על העט ...

דוגמה לכתיבה ספרותית מיפן:

מצידו השני של האוקיאנוס השקט נמצאת ארץ השמש העולה: יפן. אי, עם נופים מנוגדים מגוונים: חופים עם שמש עליזה וגלים חמים, כפרי דייגים שאוספים את המזון שהים מציע להישלח לכל קצוות האי; ערים כמו טוקיו, בה אנשים באים והולכים בקצב מסחרר. הבתים שלהם מסנוורים אותנו, כי בין אם אנחנו בארץ או בעיר, אנחנו מופתעים מהמנהג שלהם להיכנס אליהם בלי נעליים, תמיד עם רצפת עץ או מחצלת חמה, עם דלתותיה של עיתון. וככלב שמירה נהדר על כל המתרחש בארץ אקזוטית זו, ענקית, מלכותית, מרשימה, אהובה כמו גם פוחדת, היא עולה בהרים. פוג'י, הנקודה הגבוהה ביותר ביפן, המעורר את האגדות הוותיקות שהיו בה כזירת הקרבות הגדולים של אלים, דרקונים, רוחות או סמוראי.