נקודה ומלבד דוגמא

התקופה היא סימן פיסוק שתוחם את תוכן המשפט, הפסקה או הטקסט. באופן ספציפי ה- פסקה חדשה היא הנקודה האחרונה של כל פיסקה ושל הטקסט באופן כללי, נקודות אחרות כמו אליפסה, נקודה ואחריו ומעי הגס, שאינן נכללות בקטגוריה זו, מכיוון שלכל אחת מהן יש יישומים שונים הם רק המעי הגס כאלו הדומים לנקודה הסופית כסוף פסקה, אך סימן פיסוק זה מרמז על קיומו של משהו אחר לך על זה.

הנקודה, כפי שהזכרנו, חלה בכמה מצבים, ביניהם הדברים בולטים:

• סוף פסקה
• סוף משפט
• סוף שיר ו
• סוף טקסט.

דוגמה לנקודה עצירה:

נקודת המוצא ממוקמת בחלק הימני התחתון של טקסט שלם, בין אם מדובר בפסקה או בטקסט להשלים, להבחנה טובה יותר המילה שיש לה את נקודת הסיום יודגשה מודגשת.

דוגמה 1 תקופה בסוף פיסקה:

• גידול הילד מושפע ישירות מהאוכל, דבר שגורם להורים, לאפוטרופוסים ולמדינה עצמה להיות מעורבים בה הַאֲכָלָה.
• וחלב הוא מזון חיוני לאוכלוסייה, מה שהופך את זה לחלב לְסַפֵּק.
• זה מאלץ את המדינה לנקוט בצעדים הנדרשים כדי שהאוכלוסייה תוכל לרכוש זאת מזון.

דוגמה 2 תקופה בסוף משפט:

• משפט 1.- הרבה בשר ואני חסר שיניים.
• משפט 2.- כשהם נוגעים בי רקדתי.
• משפט 3.- למי שמתעורר מוקדם, אלוהים עֶזרָה.

דוגמה 3 תקופה בסוף שיר:

בכוח רב הוא מתמודד עם החיים,
בלי לבכות ובלי לעזוב,
להתמודד עם הכל עם התמודדות,
תמיד מוכן לקראת לטייל.

דוגמה 4 נקודת סיום של מסמך או נקודת נקודה:

נקודה אחרונה בסיפור: