דוגמה לעקרונות לוגיים

עַל הִגָיוֹן יש ענף חשוב מאוד, שהמדע בכלל עושה בו שימוש. עקרונות לוגיים אלה הם אלה שמסבירים בסופו של דבר את תקפות החשיבה. לעקרונות אלה כל האובייקטים והמדעים נכנעים בסופו של דבר.

ה העקרונות ההגיוניים הם הבאים:

1. עקרון זהות,
2. עקרון לֹאסְתִירָה,
3. עקרון לא נכלל בשלישי, י
4. עקרון סיבה מספקת.

דוגמאות לעקרונות לוגיים:

1. עקרון הזהות.

בעקרון הזהות "כל אובייקט זהה לעצמו", מסיבה זו מבחינה פיזית ניתן להחיל אותו על דברים מוחשיים; לגבי רעיונות ניתן להבין את הדברים הבאים: "כל מחשבה זהה למחשבה עצמה." ברור כי אם מדברים על מחשבות אפשר להגיע למסקנה שרעיון אחר לא יכול להיות מוטל בספק על ידי רעיון אחר, בין אם הוא שולי או משלים.

המושג שנקבע חייב להיות כמו: "מחשבה קיימת" ואנחנו חושבים על זה בידיעה שכדי לחשוב על זה אנו משתמשים ברעיון עצמו, במחשבה.

2. עקרון אי הסתירה.

בעקרון אי הסתירה, "דבר לא יכול להיות ולא להיות בו זמנית." ברור שזה הפוך מעיקרון הזהות.

אנחנו יכולים לומר עם זה, שדבר לא יכול להיות אדום ולבן בו זמנית, או מרובע או עגול בו זמנית; זה יכול להיות אדום ואז לבן, אך לא באותו הרגע, ובאותה צורה הם יכולים להיות מרובעים תחילה וסיבוב אחר כך, אך לא באותו הרגע.

3. עקרון צד ג 'שלא נכלל

על פי עיקרון זה, כאשר מתנגדים שני פסקי דין, אחד צריך להיות נכון והשני כוזב, לא כולל אפשרות שלישית שיכולה לבסס את האמת או השקר של שני הקודמים.

כתוצאה ממשפט, אנו יכולים רק לאשר או להכחיש את שקרו או את האמת שלו, אין אפשרות שלישית; או במילים אחרות בין אמת לשקר אין דרך ביניים.

"חוליו הוא גבר"
"חוליו הוא לא גבר"

כשאתה לא כולל אחד, השני יהיה נכון.

4. עקרון של סיבה מספקת.

"לכל אובייקט צריכה להיות סיבה מספקת", (זו התרומה שגילרמו לייבניש תרם ללוגיקה הפורמלית), "לכל דבר חייבת להיות סיבה שמסבירה מספיק את קיומה "ו"כל מחשבה חייבת למצוא עקרון שעליו נשען תוקפו מספיק",

סיבה מספקת ממסגרת את השיטה שעל המדע לנקוט בה כדי להסביר כל אחת מהמחשבות, התופעות או האירועים הדורשים את ההסבר עצמו. או באופן ברור היא מורכבת מגילוי הרעיונות שעליהם נשענת המחשבה והיא תאלץ כל אחד מהם לחפש סיבה שמסבירה אותה מספיק. זה ההשלמה של שלושת העקרונות ההגיוניים האחרים.