דוגמה לפריט גילוי
מַדָע / / July 04, 2021
הם מכונים "מאמרים פופולריים" להם המתפרסמים לאחר שבוצע חקירה יסודית; באלה מפתח המחבר את האקספוזיציה המבטאת את הסיבות, ההצדקות והרקע לכך מתבצעת ובעלת מסקנה המבטאת את התוצאות ואת היתרונות האפשריים של האמור חֲקִירָה.
למאמרי גילוי אין פורמט ספציפי או מדויק לחלוטין, המשתנה, וניתן להחילם על נושאים שונים כגון:
- תחום מדעי
- חֶברָתִי
- תַרְבּוּתִי,
- טכנולוגי וכו '.
פרסומו מתבצע בדרך כלל במגזינים, בעיתונים ובאתרים מתמחים מסוימים; הם מובחנים בכך שלא משתמשים במילים טכניות או מדעיות מדי, ומשתמשים רק במינימום או בהכרח, כך שמה שמוסבר יובן בבירור.
משלימים אותו עם תמונות, תצלומים או אפילו גרפיקה המשלימים את המאמר במלואו.
דוגמה למאמר פופולרי על שינה עם הטלוויזיה ב:
ישן עם הטלוויזיה דולקת
זה יכול לגרום לדיכאון.
במהלך החגיגה השנתית של האגודה האמריקאית למדעי המוח, שהתקיימה בסן דייגו, נחשפו נתונים חשובים שבהם הם מבטיחים כי מחקרים שבוצעו באוניברסיטת אוהיו ארצות הברית הראו כי אור טלוויזיה או אור שווה ערך השפיעו על מרווח גדול יותר של דִכָּאוֹן.
מחקר זה בוצע במדינת אוהיו על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוהיו סטייט (OSU בראשי התיבות שלו באנגלית) על מנת לדעת את השפעות האור על המוח.
אוגרים שימשו למחקר, ובחרו באוגרים סיביריים, מהם הוסרו השחלות שלהם, מתוך כוונה שהמחזור ההורמונלי שלהם לא יפריע לניסוי.
כפי שהוסבר על ידי ד"ר רנדי נלסון והמועמדת לתואר שלישי טרייסי בדרוזיאן, חשיפה ממושכת ל אוגרים לאור, שהיה אור נמוך בהירות של 5 לוקס, יצר שינויים פיזיים בתוך מוֹחַ.
המחקר בוצע על ידי הפרדת מחצית מהאוגרים, הכנסת המחצית הראשונה לחשיפה קלה והחצי השני במקום חשוך.
ניתן להכריז על שינויים אלה לטווח בינוני וארוך כמקדמים לדיכאון.
במהלך ביצוע הניסוי, במהלך תקופה של שמונה שבועות, האוגרים גילו התנהגות דיכאונית.
פרמטרים:
הפרמטרים עליהם התבססו היו עוצמת האור והתקופה בה הוא מייצר השפעות ניכרות ומדידות.
ה- 5 לוקס המשומש תואם את האור הממוצע שמפיק טלוויזיה מופעלת בחדר ללא אור, שהוא נמוך מאוד ויכול להיחשב לא מזיק.
האם האור מדכא?
כפי שהסביר בדרוזיאן לרשת EFE, לא ניתן לאשר בוודאות וללא עוררין כי הדבר קורה השפעה על בני אדם, אך בערך הוא מחשיב כי השפעת האור על יצורים חיים אינה משתנה ביחס ל ממדים.
החוקרים מבהירים כי חשיפה לאור בתקופות אלה היא תופעה עדכנית בבני אדם, למרות שכן מדורה (במקרה של גברים פרימיטיביים), כך שמסקנתו היא שהאור מתון ככל האפשר בזמן השינה.
מי סוכר ניתנים לאוגרים, וזאת המדד המשמש לדעת את רמת החרדה, מכיוון שמכרסמים שותים פחות מי סוכר כאשר הם חרדים.
ניתן לוודא?
כדי לאמת את הניסוי נמדדו ההיפוקמפיות של האוגרים, ואישרו כי אלה שישנו עם אור היו מצומצמים או קוצים דנדריטים קלים, שהם הרחבות עדינות של תאי מוח המאפשרים העברת מסרים מתא אחד לאחר.
מבהיר את הבדרוזיאן, שהוא בעל חשיבות עליונה מכיוון שההיפוקמפוס הוא גורם חשוב בדיכאון ולמציאת שינויים באזור זה משמעותית מאוד. אך הם מבהירים כי ברמת הקורטיזול (הורמון הלחץ) הקשורה לשינויים בהיפוקמפוס.
מלטונין, המפתח.
לדברי מדענים, מלטונין הוא ההסבר האפשרי ביותר, מכיוון שמדובר בהורמון שכבר אינו מופרש כשיש אור, ולכן הוא נקרא הורמון השינה.
מסיבה זו, הורמון המלטונין הוא המפתח למחקר בתהליך זה.
לבסוף, מחקר זה ותוצאותיו חופפים מחקרים מאוחרים יותר בהם גילו נלסון ועמיתיו כי אור עז וקבוע בלילה קשור לתסמיני דיכאון ולעלייה במשקל עכברים.
דוגמה למאמר פופולרי על השתלות:
השתלת אי לנגרהאנס
האם זה התרופה לסוכרת?
אפשרות חדשה שיכולה בסופו של דבר לסיים את הסוכרת.
חוקרים ורופאים עבדו קשה למצוא תרופה לסוכרת, תרופה שיכולה להקיף גם את הסובלים מסוכרת מסוג I וגם מסוג II.
בין היעדים הרבים המבוקשים הוא השתלת איים של לנגרהאנס, שהם נקודות המפתח שנפגעות כאשר סובלים מסוכרת.
עליכם לדעת כי סוכרת היא בעיה שגוברת באופן אקספוננציאלי, אך הטיפולים בה אינם אופטימליים לחלוטין לשליטה נאותה, אשר שומר על הרופאים לחפש את הדרך הטובה ביותר לשלוט ברמות הגלוקוז, ללא נוכחות של המוגלובין מסוכרר לא נשלט.
הטיפול באיונים של השתלות לנגרהאנס הוא השיטה שסיפקה שליטה טבעי יותר שמתייצב עם טיפול מינימלי או לפחות מעט מאוד מדכאי חיסון.
התועלת הגדולה ביותר מתרחשת בחולים עם סוכרת מסוג I, שייצגו בעבר א 90% תמותה שהופחתה בהדרגה עם שיפור התרופות, הטיפולים ו הַאֲכָלָה.
חולים אלה יכולים להיות בלתי תלויים באינסולין, דבר שאי אפשר היה לצפות רק לפני כמה עשורים.
למי מיועדת ההשתלה?
זה בוצע בעיקר בחולים שכבר סבלו מאי ספיקת כליות, שכן הצורך לצרוך תרופות מדכאות חיסון הקלו על יישום הטיפול, מבלי שהדבר מרמז על תרופה קבוע.
כיום מבוצעות השתלות איים, שאפשרו שנת חיים רגילה בחולים שלא סבלו מכליות, ובשימוש של מדכאי חיסון חדשים, התוצאות היו מקובלות מאוד, כאשר במקרים מסוימים נלקחה יותר משנה של עצמאות אינסולין.
יש לראות כי לא מדובר בהתערבות אחת של איים מבודדים, אלא שמבוצעות השתלות שונות, מה שמצריך השתלת איים מתורמים שונים.
הבעיה הנפוצה ביותר היא שניתוחים וטיפול מסוג זה הם יקרים מאוד.
מה שחסר עכשיו הוא לנסות לשחזר את האיונים של המטופל עצמו או לשכפל איים של קרובי משפחה.
הבעיה הגדולה יותר היא שתאים אלה אינם קלים להעתקה, מה שמייצר בעיה גדולה יותר, מה שעושה נבחרים תאי גזע עובריים, מה שאומר שיש גישה שונה מאוד וסוגיה אתית, פוליטית ומשפטית.