דוגמה למתודולוגיה מדעית

זה נקרא מתודולוגיה מדעית, לצבירת טכניקות, פעילויות, כלים ותהליכים המשמשים להפקת תיאוריות מדעיות.

מתודולוגיה מדעית שונה בכל מדע, כך שלמדעי החברה יש עקרונות ושיטות שונות מאשר מדע הרפואה.

הרעיון של מתודולוגיה מדעית נוצר על ידי תומאס סמואל קון בשנת 1971, שהבהיר כי לכל מדע יש שיטה ספציפית לבצע את מסקנותיו, להתרחק של השיטה המדעית המסורתית, ובכך מדגיש שלכל מדע יש שיטה ספציפית שעוזרת לך לדעת או להכחיש תיאוריות.

לפיכך, לסיכום, מתודולוגיה מדעית היא הליך ספציפי לכל ענף לימוד, המאפשר לסטודנטים החוקרים משיגים תוצאות הניתנות לאימות באמצעות שיטה מדעית מסוימת של כל תחום של לימוד.

דוגמאות למתודולוגיה מדעית:

1.- דוגמה למדעי מדע בסיסיים:

המתודולוגיה הבסיסית של המדע מורכבת מפרמטרים פשוטים שיכולים להגדיל או להקטין בהתאם למדע שעליו הוא מוחל.

מתודולוגיה זו מורכבת מפרמטרים כלליים כגון:

א) הנושא. - זה חיוני, כי בלעדיו אין מה ללמוד.

ב) תצפית. - זו ההכרה באובייקט שנבחר.

ג) איסוף נתונים. - זהו איסוף המידע וזה מוצג בכל החקירות.

ד) ניסויים. - זוהי שיטה אחרת שעשויה להשתנות בהתאם לענף המדע.

ה) מסקנות. - זהו הסוף ההגיוני שמתקבל בסוף התהליך המתודולוגי.

2.- דוגמה למתודולוגיה של סטטיסטיקה:

הסטטיסטיקה משתמשת בשיטה המספקת את הפרמטרים הבאים:

א) הצהרת הבעיה:

זה יכול להיות כל דבר, כמו תחבורה, אוכל, מזג אוויר, הוריקנים, בחירות, מגיפה וכו '.

ב) קבע את מושא המחקר:

מדוע זה נחקר ומה נחקר, כאן נניח שזו מגיפת השפעת העונתית.

ג) הגדירו את המטרות וההשערות:

המטרה או המטרות וההשערות, משמשות לדעת מה יקרה או קורה עם הנושא או מה זה שאתה רוצה לדעת באופן ספציפי על הנושא.

ד) ציין את גודל וסוג הדגימה:

זהו כמות וסוג המידע שצפוי להיאסף, בידיעה כמה ייאסף ובאיזה מובן.

ו) איסוף נתונים:

זו הפעולה הנכונה של איסוף נתונים, שיכולה להיות באמצעות סקרים, רשומות, צילומים וכו '.

ז) לעמוד בדרישות האתיות בעת איסוף נתונים:

זה שמדובר בנתונים אמיתיים, שהוא לא מזויף כמו שקורה עם סקרים פוליטיים או עם סקרים חברתיים בנושאים שנויים במחלוקת או לא מקובלים, בהם ניתן לזייף מידע כדי להשיג תוצאה ספֵּצִיפִי.

ח) טהר את הדגימה:

זה מורכב מתיקון וקטלוג של הנתונים שהתקבלו.

i) ניתוח תיאורי:

הסבר את הסיבה לתוצאת הנתונים שהתקבלו, שלב אחר שלב, לקבלת מסקנה הגיונית התואמת את המציאות הסטטיסטית.

י) יצירת מודל הסבר:

מדובר בהשגת גרף או גרפים יחד עם המסקנות הבסיסיות שיסבירו את מגמת הסקר האמור ואת הנתונים הסטטיסטיים המתאימים לו.

יא) פתר השערות:

זה מגיע למסקנה נחרצת בנושא שבחרת.

3.- דוגמה למתודולוגיה מדעית ניסיונית:

שלבי המתודולוגיה המדעית זהים כמעט לשיטה המדעית המקובלת.

 א) תצפית:

זה מורכב מהתבוננות מעבר לרושם האובייקטיבי הראשון, וניסיון לזהות פרטים ספציפיים לגבי מה אנו רואים, ובהזדמנויות רבות התבוננות דורשת תהליכים שונים מכיוון שהעיניים בדרך כלל אינן מראות לנו את המציאות של מה זה נראה. בנוסף לכך הוא יכול להראות לנו פנים או שינויים שונים שיש בו.

ב) גש לחפש מידע אודות הבעיה:

אנו יכולים לומר שהבעיה היא מה שאנחנו רוצים לחקור, והחיפוש אחר מידע הוא מה שהבעיה יכולה לומר לנו, לשאול אותנו מהי והאפשרויות שהיא מציבה בפנינו.

מתוך הגישה, המידע הנלווה מחפש ונחקר, בנוסף לתיאוריות השרטוט.

ג) השערות וגיבוש התיאוריות:

ניסוח התיאוריות ויצירת השערות, מאפשרים לנו לצפות מראש להסבר או להשיג תשובות אפשריות.

ד) ניסויים:

ברגע זה מתבצעים שינויים ומניפולטים על האלמנטים, מנסים לדעת השלכות והשפעות שונות.

כדי לבצע את הניסוי, תחילה עליך לבצע פרויקט לביצוע הצעדים, תוך הקרנת המניפולציה של האובייקט הנלמד.

במובן זה נוצרת קבוצת ביקורת שתבצע את הצעדים שיבוצעו על ידי מי שמרכיב את קבוצת הניסויים תוך שמירה על תיעוד התוצאות.

ה) איסוף נתונים:

קבוצת הביקורת היא זו שאחראית על איסוף נתונים, וצריכה לאסוף את שניהם הנחשבים איכותיים או לא איכותיים

ה"איכותי "הראשון הוא אלה המבטאים את מה שניתן לראות, מכיוון שהם נתונים אובייקטיביים, המביעים גודל, צבע, טקסטורות, ריחות וכו '.

הנתונים הכמותיים הם אלה המסמנים לנו כמויות, מידות, משקולות וכו '.

ו) הצגת נתונים:

הנתונים מוצגים באמצעות דוחות, נתונים, גרפים וטבלאות בין היתר, ומאפשרים לתפוס את כל הנתונים בצורה ברורה.

ז) סיכום וניתוח הנתונים:

עם הנתונים שנאספים, נעשית סדרת ניחושים שמובילה אותנו למסקנה המסבירה אותנו הנתונים הקשורים לנושא שאנו עוסקים בו, ההשוואה הסופית היא שמובילה אותנו למסקנה אפשרי.