קונספט בהגדרה ABC

לגבולות הגבול יש מוניטין של קשיים, ויש לנו הרבה דוגמאות לכך בהתפשטות מערבה של אמריקה. הרבה יותר מוקדם, באירופה של ימי הביניים, אנו מוצאים דוגמה פנומנלית נוספת לחומרה זו: האלמוגווארס.

חברות almogávares היו מורכבות משכירי חרב שהגיעו, בעיקר, מגבולות ממלכת אראגון ומחוז ברצלונה. כי בימי הביניים הם השתתפו במה שמכונה כיבוש מחדש של חצי האי האיברי, ובהמשך, בפרקי מלחמה שונים ברחבי הים התיכון.

למרות שהאחרונים היו אלה שזכו לתהילה אוניברסלית, פעילותם כפלוגות של חיילי הון החל בכיבוש מחדש, ועזר לרוזן והמלך חיימה הראשון מקטלוניה ואראגון בכיבושו של ולנסיה והאיים בלאריים.

ככל הנראה, מקורו הוא בגיוסם של אנשי גבול לביצוע פשיטות עונשין שֶׁטַח "Saracen" (בשליטת המוסלמים), פעילות רווחית ללא ספק בה כנראה אלה שכיכב בו בסופו של דבר ראה דרך הרבה יותר טובה מאשר לחיות מהאדמה או מה טוב הָיָה יָכוֹל.

חייל שכיר החרב אלמוגוואר חי חיי חסכנות וספרטנים בשדה הקרב, מה שהפך אותו אלה יזכו למוניטין גדול עוד יותר כמלחמה, במקביל לכך שהציבו בעיות למי נשכר.

מוגנים רק על ידי לבושם והגנות עור קלות, הם היו חמושים בחנית, פגיון ארוך כמו חרב ( קולטל, מילה שמשמעותה בקטלאנית היא סכין), וזוג חצים.

בתיקם הם נשאו מנות לחם של יומיים, והם חיו ביזה. הבעיה היא שהדבר לא נעשה רק במחנה האויב, אלא גם ללא התחשבות רבה נהגו לעשות זאת בתחום שלהם, וזה בדיוק מה שגרם לבעיות עבור מי ש נשכר.

הם לא נלחמו על פי אף אחד קודהם לא היו "אבירים", ולהפך, הם היו אכזריים, וזכו לתהילה שכבר הפחידה את האויב עוד לפני כניסתם לקרב.

כך, למשל, הם התמודדו עם מטעני פרשים על ידי שחיטת סוסים או פציעתם בבטן, נוהג שנחשב לא אבירי במיוחד לאותה תקופה, אם כי האלמוגווארס לא היו היחידים שביצעו אותו. כַּף.

לאחר תום מלחמות הכיבוש מחדש על ידי הכתר הקטאלוני-אראגוני, נדרשו אלמוגווארס בסיציליה.

זו הייתה טריטוריה חשובה מבחינה גיאוגרפית, שנמצאת במחלוקת בין כתר אראגון וצרפת. הם שירתו את המלך פרידריך השני מסיציליה עד לחתימת שלום קלטבלוטה (1302). שוב, ועם שחרורם, החלו האלמוגווארים לייצג בעיה עבור מעסיקיהם לשעבר.

ה פִּתָרוֹן זה הגיע בצורה של חוזה חדש נוסף, שהפעם נדרש על ידי הקיסר אנדרוניקוס השני, תפקיד שיגרום להם לקפוץ לדפי ההיסטוריה.

לאחר הקמת Compañía Catalana de Oriente, הם החלו להילחם בשם ביזנטיום להחזיר את העמדות שאיבדה האימפריה באסיה הקטנה, בהצלחה רבה מצד ארצות הברית שכירי חרב.

בשלב זה קריאת הקרב שלו מתפרסמת, "תתעורר פרו!"שפירושו בקטלאנית, פשוטו כמשמעו," להעיר ברזל "והתייחס לכלי הנשק שלהם, מכין אותם להעיר אותם לנוכח העימות.

זעקה זו הושמעה באותו זמן שהנשק המתאים נרקם על האבנים שהיו במקום, ובכך גרם לרעשים ואף לניצוצות.

החזון של אותם לוחמים כל כך קשוחים, כל כך משוכנעים ועם התהילה שנשאו, גרם לכך שפעמים רבות צבאות בעלי עליונות ברורה נכנסו באופן מספרי לקרב מול אלמוגווארס עם הגורם הפסיכולוגי נגד, מה שמסביר כמה מהניצחונות הבלתי נשכחים שלהם בשטח. טורקי.

עם הגעתם של שכירי החרב, התחתן הקיסר עם ראשו (רוג'ר דה פלור) עם בת דודתו (מריה דה בולגריה).

ה התערבות קטאלונית-אראגונית הרגיזה את הגנואים, שראו את השפעתם ואת האינטרסים שלהם בים התיכון מזרחי, באותו זמן שזה יצר קנאה בבן הקיסר ובכמה מכובדים ביזנטיים, שראו רוג'ר מ פֶּרַח כמו מישהו שמנסה לשגשג בבית המשפט כדי... בסוף תניח כוח קיסרי?

חלק מהתושבים הגנואים בביזנטיון מרדו באלמוגווארים, וטבחו על ידם, טבח שיכול היה רק ​​לסיים את הפצרותיו של אנדרוניקוס השני. מכאן והלאה קוראים לרוג'ר דה פלור לעזוב לאסיה הקטנה.

כבר בשטח הנשלט על ידי הטורקים, האלמוגווארס ישיגו ניצחון ברק ראשון בנהר קיזיקו, אשר יעקוב אחר כמה קרבות בדרכו להצלת פילדלפיה (אלאשיר הטורקית הנוכחית) מהמצור עליו הוטלה.

התנהגותם של האלמוגווארס בתקופה זו ומערכה זו ובעיקר של מפקדם רוג'ר דה פלור, עזבה הרבה מה שרוצים ביוונים של אסיה הקטנה, שכן הם עשו זאת באכזריות וכאילו הרכוש היה שלהם, לא שלהם. ביזנטים.

האלמוגווארים יצרו אויבים רבים מדי, בתוך האימפריה ומחוצה לה, שגבו את מחירם מהם.

בארוחת ערב אליה הזמין בנו הקיסר, מיגל, את רוג'ר דה פלור וקברניטיו, נרצחו האחרון בבוגדנות.

בעקבות הפעולה מצוד אמיתי אחר אלמוגווארס אשר, ביוזמת הגנואים, הופך ל"ציד "לכל קטלונים, אראגונים, ולנסיאנים ובאופן כללי, כל אדם משטחים המקושרים למלוכה קטלאנית-אראגונית.

התרופה הייתה גרועה יותר מהמחלה: האלמוגווארים ששרדו התבצרו בגליפולי והחלו במה שייקרא "נקמה קטלאנית".

ברנגואר דה אנטנה מונה למפקד החדש של אלמוגווארס, אך הוא יילכד במהלך מבצע שהופנה כלפי לֵב של האימפריה, ומשאיר את רמון מונטאנר (שלימים יאמר בכרוניקה שלו את הרפתקאות הפלוגה במזרח, אם כי עם מבט מפלגתי מאוד על האירועים) כמפקד.

בגליפולי יתקיים אחד הקרבות שהגבירו את תהילת האלמוגווארס: מוקפים במארח מעולה בהרבה ולא יכולים להרשות לעצמם את הקבוע נוטפים אבדות, שכירי החרב (כיום צבא שנלחם על כבודם והישרדותם) מחליטים לבצע גיחה ולהעסיק את הכוחות הביזנטיים בשטח לִפְתוֹחַ.

התוצאה מזעזעת: עם אובדן של אביר אחד ושני עמודים, אלמוגווארס גורם, על פי דברי הימים, ל 26,000 הרוגים, 6,000 מתוכם אבירים, מצד האויב.

אף על פי שללא ספק מוגזם, התוצאה משקפת עליונות מוחצת של הקטאלונים, ותמיד בשדות הקרב של פעם: האויב הנמלט סובל מנפגעים הרבה יותר מהצד ש רודף.

החל מגליפולי, אלמוגווארס שיחררו את מה שהיינו מכירים כיום כ"מלחמה טוטאלית ", עם מדיניות של" אדמה חרוכה ".

התנהגותו כנקמה היא כזו שגם בימינו בטורקיה, יוון, אלבניה וחלקי הבלקן במקום לאיים על ילדים ב"הבוגמן", הם היו אִיוּם אומר להם את זה "קטלאני יבוא וייקח אותך איתו”.

במסע הבחירות שלהם הקימו האלמוגווארים מדינה צבאית קטנה בגליפולי והמשיכו לבזוז שטחים: תראקיה, מיצר דרדנלים, סביבת ביזנטיון, ...

גם בתקופה זו הם מגבירים את כוחם עם שילובם של עריקים יוונים, שכירי חרב אלנים, טורקים ואיטלקים. מי שרצה שלל ו / או צמא לדם, היה לו מקום בין האלמוגים, הזקוקים לזרועות וחרבות, מוקפים בשטח עוין איך הם היו.

מכאן נכנסים אלמוגווארס לשירותם של אדונים מקומיים שונים, כולל הדוכס הנורמני מאתונה, גוטייה החמישי דה בריין.

מבחינתו, האלמוגווארס יתאושש בכמה ערים, אך הן נבגדות שוב כאשר הוא מסרב לשלם להן לחייל.

על נהר קפיס חברת אלמוגווארס תתמודד מול מארחיו של גוטייה, האחרון היה הרבה יותר ממספרם, ושוב שכירי החרב ישיגו ניצחון מזהיר.

הפעם, בעזרת מרכיב: מים. כשהם מנצלים אדמה ביצתית הם בוצו בשדה והשאירו את הפרשים הכבדים בסגנון נורמני נכים בחסדי חיל הרגלים אלמוגוואר, ואילו חיל הפרשים הקטאלוני-אראגוני רדף אחר חיל הרגלים הפרנקים ב דְלִיפָה.

כובש אתונה, האלמוגווארס הופכים את העיר הזו לבירתם, ונשבעים אמונים למלך סיציליה ו הטלת שליטתם היוונית את אותה חקיקה בתוקף בשטחי הכתר קטלאנית-אראגונית.

שמונה שנים לפני נפילתם הסופית, דוכסות אתונה וניאופטריה (שמות של ישויות פוליטיות מבוססות על ידי האלמוגווארס בארצות יוון) הפכו לחלק רשמי מנכסי הכתר קטלאנית-אראגונית.

אבל לכל דבר יש סוף, ואחרי כמעט שמונים שנות שלטון, השטחים שנכבשו על ידי אלמוגווארס נכבשו על ידי הרפובליקה של פירנצה.

בדרך התיישבו אנשי הגבול הקשוחים ובכך הפסידו - ולדברי כמה היסטוריונים - חלק גדול מהלהט הלוחם שהוביל אותם לשלוט באסיה הקטנה ולהכות אויבים גדולים בהרבה מספר.

עם זאת, האגדה לא נלקחת על ידי איש, כולל המוניטין הרע במקומות מסוימים בהם עברו.

די אם נאמר שבמנזרים של הר אתוס, תפאורה שנבזזה והוחרבה על ידי האלמוגווארס, זה לא הורשה להיכנס עד תחילת המאה הזו למי שהכריז שהוא קטלאני.

תיאורטית, איסור זה בוטל בשנת 2005, כאשר ה- Generalitat (ה- מֶמְשָׁלָה הממשלה האוטונומית של קטלוניה) שילמה עבור שיקום אחד המנזרים.

צילום: Fotolia - tbaeff / channelarongsds

נושאים באלמוגווארס