הגדרת פשוט בעבר

לכל השפות יש מבנה דקדוקי, מערכת כללים המסבירה את השימוש הנכון על ידי הדוברים, כמו גם בהן אפליקציה כתוב.

ה דקדוק מהספרדית (המכונה גם קסטיליאנית על ידי חלקם) היא ממש מורכבת. ההוכחה לכך היא הקושי שיש לזרים להשתמש נכון בשפה, במיוחד פעלים.

פעלים הם מילים שמייעדות פעולות, רגשות או קביעות טבע. ניתן להשתמש בפעלים בדרכים רבות. זה מה שמכונה צמידת פעלים. אותו פועל רוכש צורות שונות, שכן הפעולות שהוא מתאר יכולות להתייחס להווה, לעבר או לעתיד.

העבר הפשוט הוא צורת פועל שיש בה שימוש מאוד ספציפי. אחת הבעיות שהיא משלבת היא הדרך למתן שמות באמצעות מונחים שונים, בהתאם ל מדינה איפה זה נלמד. העבר הפשוט נקרא גם פרטריט ללא הגבלת זמן או עבר מושלם פשוט. הבדלים אלה במינוח גורמים לבלבול בקרב תלמידי ספרדית.

ניקח את הדוגמה של הפועל לכתוב. במצב הפשוט בעבר שלו, מצב הרוח המעיד יהיה כדלקמן: כתבתי, כתבת, הוא כתב, כתבנו, כתבת והם כתבו. מעריכים שבשימוש בו נתייחס לפעולה שכבר הושלמה: בשבוע שעבר כתבתי לי מכתב אִמָא. זו המשמעות של העבר הפשוט. בעיות מופיעות כאשר אנו רוצים לדבר על העבר, אך מתייחסים לפעולה שעדיין שייכת להווה. במקרים אלה משתמשים במושלם העבר (נקרא גם המתחם עבר המושלם). אם אני אומר: הבוקר כתבתי מכתב לאמי, זו פעולה מהעבר (זה כבר קרה) אבל זה עדיין משפיע על ההווה (זאת אומרת היום וזה עוד לא נגמר).

העבר הפשוט והעבר המושלם מבולבלים לעתים קרובות. אם אני מאשר: אתמול קניתי רוֹמָן על הרפתקאות, אנו טועים, כי עלינו לומר: אתמול קניתי רומן הרפתקאות. סוג זה של בלבול נפוץ מאוד ובמקרה של השפה הספרדית זה במיוחד, שכן לכל מדינה יש את הגרסאות שלה, גם לגבי השימוש בפעלים. ארגנטינאי אומר את הדברים בהקשר קריאה: מה אתה אומר לי? וספרדי יגיד: מה אתה אומר לי?

לשפה הספרדית יש מבנה מילולי שאינו פשוט פשוט. יש צורות לא אישיות של פעלים, מצבים, פעלים קבועים ולא סדירים, וכו. העבר הפשוט הוא צורת פועל ואינו, כפי שראינו, פשוט כמו שזה נראה.