הגדרת מחשבה מדעית

ילד בן שלוש חושב בצורה קסומה, האיש של פליאוליתית הוא חשב מנקודת מבט מיתית ואדם מימי הביניים נימק מאמונות טפלות. דוגמאות אלה ממחישות עובדה ברורה: מַחֲשָׁבָה יש לו צורות וממדים מרובים. מיוון העתיקה ועד ימינו, האדם פיתח דרך חשיבה ששינתה את ההיסטוריה של האנושות, את המחשבה המדעית.

היבטים בסיסיים של מחשבה מדעית

כל האירועים הסובבים אותנו מתרחשים מסיבה, כלומר יש סיבות שמסבירות את התופעות ואת הסיבות הללו ניתן לגלות מתוך הַנמָקָה מבוסס על ה שיטה מדעית. במובן זה, ה תָכְנִית כללי השיטה המדעית הוא כדלקמן:

1) א הַשׁעָרָה מסביר את התופעה שנצפתה,

2) צבירת נתונים על בסיס תַצְפִּית ובניסויים,

3) ניגוד הנתונים שהתקבלו עם ההשערה הראשונית ו-

4) לאחר אימות העובדות שניתחו, ניתן לקבוע א חוֹק כללי שמסביר את התופעה הזו.

כתוצאה מכך, מחשבה מדעית מבוססת על קפדנות ה חֲקִירָה, בכימות הנתונים ובחוקים ותיאוריות התומכות בתצפיות.

מחשבה מדעית היא סוג של ידע שלסובייקטיביות, פנטזיה, דעות קדומות ובסופו של דבר, כל מה שלא ניתן להדגים אין לו מקום. במובן זה, כל ההיגיון המדעי מבוסס על אובייקטיביות, רציונליות ושיטתיות.

מחשבה מדעית וחיי היומיום

בחיי היומיום שלנו אנו יכולים (וצריכים) לשלב חשיבה מדעית כדי להציע הסבר על המתרחש סביבנו. אם אנו מנתחים אירוע עלינו לעשות זאת באופן אובייקטיבי (מה הגורם לו, כיצד ומתי האירוע מופיע, באיזו תדירות וכו ').

מצד שני, עלינו להשתמש בקריטריונים של רציונליות, כלומר על בסיס חוקי ההיגיון ועקרונות התבונה האנושית. לבסוף, שיטתיות היא הקריטריון המאפשר לנו להבין אירוע בתוך הקשר.

חשיבה מדעית קיימת מאוד בחיי היומיום והיא מה שמאפשר לנו לשאול את עצמנו שאלות על סמך התבונה ומה מניע אותנו לחפש את האמת. במילים אחרות, מישהו עם חשיבה מדעית הוא אחד שרוצה לדעת מדוע הדברים קורים.

צילום: Fotolia - rms164