מושג בהגדרה ABC

למושג הקלישאה מספר שימושים בשפה שלנו, בעוד שזה מושג שמגיע מהשפה הצרפתית אך הצליח לבסס את עצמו כמישהו נוסף שלנו שפה כתוצאה מהשימוש המורחב בו.

המונח משמש בספרדית עם מספר חושים, אותם משתמשים בצרפתית.

מושג מוצא צרפתי נהג לנקוב בסוגיות שונות: פיסת סרט מפותחת ו עם תמונות שליליות, לוח שעליו הוא חקוק במדפסות, והרעיונות או הביטויים חוזר על עצמו

בהוראת הצילום, הקלישאה היא קטע הסרט שכבר פותח ועם דימויים שליליים.

מצד שני, בתחום ההדפסה הקלישאה מייעדת את הלוח שעליו נחרט מה שנדפס.

ולבסוף המושג משמש להתייחס לאותו רעיון או ביטוי המופיעים שוב ושוב ביצירה ספרותית למשל.
זהו ללא ספק השימוש הנפוץ ביותר במונח זה.

קְלִישֵׁה זה את הביטוי, הביטוי, הרעיון או הפעולה שעשו שימוש יתר, עד כדי הפסד כוח ומקוריות, במיוחד אם בתחילה זה נראה כמשהו חדשני וחדשני קטגוריה.

כאשר רעיון או ביטוי חוזרים על עצמם וחוזרים על עצמם עם הישנות חוזרת, הם מקבלים בסופו של דבר תקפים על ידי רוב האנשים ושם נוצרת הקלישאה המפורסמת.

מילה נרדפת לסטריאוטיפ

כמו כן, המושג משמש כמילה נרדפת לסטריאוטיפ.
סטריאוטיפ הוא א תפיסה מפושט שיש לך לגבי אדם, דבר או קבוצה ושחולקים מאפיינים מסוימים.

במילים אחרות, הוא מורכב ממושג מקדים הפועל כניבוי של ההתנהגות אותם אנשים או קבוצות יתבוננו במדויק.

בינתיים, הרעיון נובע מתבנית העופרת ששימשה במכונות הדפוס במקום מהתבנית המקורית וגם זה הוביל ליצירת מטאפורה שתצביע על האפשרות להעביר רעיונות ממקום אחד למשנהו מוגדר מראש.

לתקשורת תפקיד מיוחד ביצירה ו שִׁעתוּק סטריאוטיפים, שמפיצים אותם בתוכנם, ואילו הציבור ניגש למודלים שהוקמו מראש ומפנים אותם.

יישום בסיפורת ספרותית, בקולנוע ואפילו בארצות

זה משהו שחוזר על עצמו ונפוץ למדי שמחברי הסיפורים, הרומנים ואפילו הדוברים בהוראת שיח בעל פה כלשהו נופלים לקלישאות; לרוב השימוש בקלישאות יכלול את חוסר מקוריות, יְצִירָתִיוּת ו חדשנות בעבודה, בסיפור או בנאום המדוברים וכמובן שהציבור לא יראה זאת היטב, מכיוון שמצב כזה ייחשב כמחסור בעת גיבוש רעיון משלו.

בעולם של אולם קולנוע קלישאות הן אלמנטים תכופים בסיפורים, למשל הילדה המכוערת שאיש אינו מסתכל עליה ומי פתאום כשהוא מתחיל להתחתן ולהתלבש אחרת, הילד הפופולרי ביותר נרדם אליו רגליים... כמה פעמים ראינו את זה סְצֵינָה בסרטים, במיוחד קומדיות רומנטיות המיועדות לקהל נוער.

אמנם השימוש בקלישאות לא תמיד נחשב סימן לחוסר יצירתיות, שכן במצבים מסוימים בעזרתו ניתן ליצור הרמוניה עם הקהלכלומר באמצעות כלי הדיבור. השימוש בקלישאות לשירות סיפור מאפשר במקרים רבים לפשט את מה שיש רוצה לספר ואז יותר קל לכל הציבור להבין מה רוצים לתקשר.

שימוש מועיל נוסף שניתן לייחס לקלישאה הוא כאשר משתמשים בו בקולנוע או בהצגה ואז נשברים, מציגה מציאות הפוכה לחלוטין מזו שהציעה הקלישאה.
אז לפעמים שימוש מופרז בקלישאות עלול לגרום לעצבן את הצופה, אם כי בחלקן מצבים, קלישאה יכולה להוסיף להבנת סיפור ולהוות מרכיב השראה מציאות.

וזה מקובל גם להשתמש בקלישאה כאשר מדברים על מדינות ועל השימושים שלהם בהתאמה מסורות ותרבויות.

לדוגמא, אומרים על ארגנטינאים שהם מעולים, שהם אוהבים טנגו, ברביקיו, כדורגל ואילו ספרדים בדרך כלל אנו שומעים שהם נלהבים ממלחמות שוורים, מריקודי פלמנקו ומאוד מבדרים וידידותיים באזור יַחַס.

מצד שני, האיטלקים בדרך כלל מסווגים כפתים, אלגנטיים, וכמובן חובבי פיצה ופסטה.
בינתיים מצפון אמריקאים שהם מאוד רשמיים, שאוהבים ג'אנק פוד ושמנמנים למדי.

כמובן שכל זה נופל בתוך היקום של קלישאות וסטריאוטיפים. ישנן שאלות שנכונות ואחרות שאינן כך ואולי מוגזמות יותר.

נושאי קלישאה