הגדרת פצצה גרעינית
Miscellanea / / July 04, 2021
מאת גילם אלסינה גונזלס, בדצמבר. 2017
איינשטיין אמר שאם מלחמת עולם שלישית היפותטית תילחם בנשק גרעיני, הרביעית תילחם בגרזני אבן.
זו הייתה התייחסות ברורה לכוח ההרסני של מכשיר זה, שנולד בסוף מלחמת העולם השנייה, ואשר עומד עד היום כ אִיוּם מעל לראשנו, היכולת להשמיד את העולם הידוע.
פצצה גרעינית היא מטען נפץ המשתמש בכוחן של תגובות חלקיקים אטומי ותת אטומי, כדי לשחרר כוח המקביל לעוד הרבה קילו של חומר נפץ מוּסכָּם.
מבחינה טכנית, ובאופן רחב, מדובר במסה של יסוד כבד (אורניום, פלוטוניום) שנדחס עד לנקודה מה שגורם לתגובות שרשרת גרעיניות הגורמות להיווצרות אלקטרונים חופשיים, מה שמאיץ את התגובות הללו ב שַׁרשֶׁרֶת.
לכן המסה של אורניום או פלוטוניום מוקפת בחומר נפץ קונבנציונאלי, שהוא זה שמתפוצץ ראשון, דוחס את המסה של חומר הנפץ הגרעיני לנקודה. קריטי בה הוא מתחיל לעורר את התגובה שתגרום לו להתפוצץ.
המאפיינים של פיצוץ פצצה אטומית הם שטח עצום של הרס בהשוואה לגודל חפץ, חום עז המסוגל להמיס חומרים, וקרינה הגורמת למשך ההשפעות המזיקות של הִתְפּוֹצְצוּת.
ישנם מספר סוגים של פצצות גרעיניות:
- האורניום, שבו מוסיפים כדור אורניום כמות נוספת של אורניום כדי להביא למסה הקריטית.
- הפלוטוניום, בו כדור החומר מוקף בחומר נפץ קונבנציונאלי שדוחס אותו עד שהוא מגיע למסה הקריטית.
- התרמו-גרעיני או מימן, שמבוסס על היתוך של אטומי מימן, ולא על ביקוע של אטומי יסודות כבד כמו בשני המקרים הקודמים, אם כי במציאות מכשירים אלה בסופו של דבר משתמשים בטכניקות מעורב.
- פצצת נויטרונים. הוא גם משתמש בטכניקת היתוך / ביקוע מעורבת, אך עם אחוז פיוז'ן גבוה יותר אפילו מקודמו. אלה משיגים השפעה הרסנית יותר ומשך קרינה קצר בהרבה. זה הרסני יותר עבור יצורים חיים ופחות עבור תשתיות כמו מבנים, מכיוון שהוא מייצר קרינה המשפיעה על רקמות חיות, ומזהם פחות בטווח הארוך.
המירוץ להשגת פצצת האטום החל במהלך מלחמת העולם השנייה, וכל המתנגדים היו מעורבים בה.
בזכות ההתקדמות בפיזיקה התיאורטית שהתרחשה בין תחילת המאה ה -20 לתקופת בין המלחמות (ובעיקר בשנות העשרים), הבסיסים התיאורטיים של מכשיר זה היו יושב היטב.
בעוד שכולנו יודעים שהמדינה הראשונה - ועד כה היחידה - שהשתמשה בפצצה אטומית על הקרקע נגד אויב הייתה ארצות הברית, עם ההשקות של הירושימה ונגסאקי, הן המדינה הזו, ברית המועצות, יפן וגרמניה הנאצית היו בין הראשונות שחיפשו את הישגיהן.
בגרמניה הנאצית הוכשרו פיזיקאים לבצע את חקירותיה ואף מעטים ההיסטוריונים שטוענים (עם מעט בסיס) שהם אפילו בדקו פצצה גרעינית על אי באזור בלטי.
עם זאת, מדענים נאצים עשו שגיאה בסיסית, שלמרבה המזל עבור העולם, שללה מהם את השגת הנשק מוקדם יותר. מאשר ארצות הברית: דחה את התיאוריות של איינשטיין מעצם היותו יהודי (הוא היה צריך לגלות מגרמניה ל ארה"ב).
ביפן, מאמץ המחקר עבר קורס נוסף, והיפנים לא התקרבו להשגת החפץ האטומי.
באשר לברית המועצות, הם תמיד היו צעד אחורה מארה"ב עד לתקופה שלאחר המלחמה, ורבים מהם חֲקִירָה מוקדם התבסס על ריגול למשימות האמריקנים בזכות מדענים פילו-קומוניסטים.
ב- 6 באוגוסט 1945 התפוצצה הפצצה המכונה ילד קטן, המכשיר הגרעיני הראשון בהיסטוריה, בהירושימה.
משימתו הייתה לשכנע את המנהיגים היפניים שכניעה ללא תנאי היא הדרך היחידה שלהם, ושכל התנגדות חסרת תוחלת.
ההערכות האופטימיות ביותר של רשויות הצבא האמריקניות העלו עד מיליון (בין חיילים משני הצדדים לבין אזרחים יפנים) הנפגעים שהתרחשו בפלישה שֶׁל שֶׁטַח יפן, עקב הקריאות להתנגדות הקיצונית של הרשויות האימפריאליות, והקנאות המושרה אפילו במדינת ישראל חברה אזרחית.
הפצצה, ואחריה הנגסאקי (האיש השמן), העבירה את המסר שאם היו מקרי מוות, כולם יהיו יפנים הודות לכוח ההרס הגדול שהיה לאמריקאים. אבל נדרשו לשני פיצוצים כדי שהרשויות הקיסריות יבינו שהתנגדות איננה אפשרות קיימא.
הם אומרים שלשני ההתקפות הייתה משימה אחרת: להפגין בפני סטאלין מלחמה קרה עם ברית המועצות שכבר מתרחשת) כוחם של בעלות הברית המערביות להניא אותו מהניסיון לכבוש שטח נוסף באירופה במחיר תקיפה של ארצות הברית ובעלות בריתה.
לאחר מכן, מדינות אחרות פיתחו נשק גרעיני משלהן, במרוץ שעל אף הניסיונות לבלום אותו, נמשך גם היום.
אחרי ארצות הברית ברית המועצות פיתחה גם את הנשק הגרעיני שלה. המעצמה השלישית שנכנסה למועדון נבחר זה הייתה בריטניה, ואחריה צרפת וסין (האחרונה ב -64).
חמש המדינות הללו (גם עם ימין וטו במועצה של בְּטִיחוּת של האו"ם) הקים את מועדון הגרעין הבלעדי עד 74, השנה בה הודו ערכה ניסוי משלה למכשיר גרעיני. פקיסטן בדקה בהצלחה את הנשק שלה בשנת 1998.
ישראל ודרום אפריקה אומרים גם שיש את הפצצה, לאחר שביצעה תוכנית פיתוח משותפת או לפחות שיתופית. בדרום אפריקה יש עתודות אורניום גדולות, ואילו ישראל הייתה מספקת את הידע הטכנולוגי.
החבר האחרון והחדש במועדון האטום הוא צפון קוריאה, שערכה בדיקה ראשונה בשנת 2006.
היו ספקולציות גם לגבי אוקראינה, מדינה שהייתה חלק מברית המועצות לשעבר, אך יותר מ- יוכלו לייצר את הנשק האטומי שלהם, נאמר שהם יכולים או היו יכולים לקבל אותם בירושה מהענק קוֹמוּנִיסט.
היו גם השערות עם החזקה, על ידי מדינות ו ארגונים טרוריסטים, של פצצות גרעיניות קטנות, שהושגו בקנייה בשוק השחור של חומר צבאי שנגנב מברית המועצות בזמן הפירוק של אותה מדינה. ברור שכל זה לא הוכח.
צילומים: Fotolia - vchalup / panitialapon
נושאי פצצה גרעינית