הוסאנה בנצרות ויהדות

זו מילה בעברית המשמשת בהקשר של הליטורגיה היהודית והנוצרית. זה מתורגם בדרך כלל בכמה דרכים: "הצילו, אדוני", "אנו מתחננים אליכם, הצילו", "הצילו" או "עזרו לנו". בכל מקרה, זה א נוּסחָה של שבח לבורא ואיתו הוא מבטא את עצמו הכרת תודה, כניעה ושמחה עמוקה.

בהקשר המקראי

בקטעים שונים של כתבי הקודש, באופן יחידני ב עדות חדשה, המילה העברית הזו מופיעה, אך באופן מיוחד מאוד היא מתייחסת לכניסתו הניצחתית של ישוע המשיח לירושלים.

בניגוד לדמויות היסטוריות גדולות אחרות, ישוע המשיח נכנס לירושלים בצורה מאוד צנועה: על גבו של חמור. עם הגעתו הוא התקבל על ידי קהל שנשא ענפי זית לכבודו ובמהלך סיורו האנשים השבחו אותו באומרו "הוסנה לבנו של דוד".

מזה ואילך ביטוי אנשים הראו לו את שלהם אני מכבד וערצה, שכן הוא נחשב למשיח החדש שהוכרז בישן רָצוֹן. אף על פי שישוע המשיח היה מלווה וכובד על ידי רבים, אחרים ראו בו מתחזה.

יש לזכור כי ישוע המשיח, כמו כל היהודים בתקופתו, נסע לירושלים לחגוג את חג הפסח או את פסח. רגע זה הנציח את הפרק בו אלוהים הציל את העם היהודי ממנו עַבדוּת במצרים על מנת להוביל אותו לארץ המובטחת.

ביום ראשון הדקל בקרב הקתולים ובחג הסוכות בקרב היהודים

בכנסייה הקתולית ובווידויים הנוצרים השונים מונצחת כניסתו של ישו לירושלים בחגיגת יום ראשון הדקל, המשולב בשבוע הקדוש. במהלך חגיגת החגיגה הזו כפות הידיים מבורכות ובמיסה קוראים את הקטעים המקראיים על פסיון המשיח.

בתוך ה יַהֲדוּת המילה חוסנה מוזכרת בבתי הכנסת במערך תהילים המכונה אמירת הושענות. מזמורים אלה מקבלים משמעות מיוחדת בחגיגת חג הסוכות או סוכות.

עַל סִינתֶזָה, מונח עברי זה משמש הן קתולים והן יהודים. עבור הראשונים זה חלק מההקשר של השבוע הקדוש, ואילו יש להבין את חג הפסח ביחס ליציאה ממצרים ותחילת יציאת הארץ המובטחת.

צילומים: Fotolia - Nikki Zalewski / Vesta48