מושג בהגדרה ABC

המילה צ'ילנגו או צ'ילאנגה אינה משמשת בספרד, ארגנטינה, צ'ילה או פרו, אך היא נפוצה מאוד במקסיקו. הכוונה היא לתושבי הבירה, המחוז הפדרלי של מקסיקו. זה לא ג'נטיליקיו אלא כינוי או כינוי שמעידים שמקסיקני הוא מהבירה.

אלה שאינם גרים במקסיקו D F נוטים להתייחס לצ'ילנגו בצורה מבזה

למעשה, בשאר חלקי הארץ נוצר ארכיטיפ של הצ'ילנגו עם קונוטציות שליליות, כלומר מישהו מניפולטיבי, תוקפני, יהיר ובעל אווירה של עליונות.

נהפוך הוא, מי שנולד בבירה וגאה במקורותם אינו משתמש במילה בזלזול אלא מרוצה ממעמדם כצ'ילאנגו.

שתי השקפות המונח מראות כי מקסיקו מציגה חלוקה עמוקה תַרְבּוּתִי בין הבירה לשאר חלקי הארץ. במובן זה, משהו דומה קורה בין פריזאים לשאר צרפת או בואנוס איירס ושאר ארגנטינה. מצד שני, אוצר המילים של הצ'ילאנגו מזכיר לנו שבמדריד יש גם סלנג אמיתי, הצ'לי.

הסלנג של הצ'ילנגו

יש להם ביטויים משלהם, ובאופן מסוים, תרבות משלהם. צ'ילאנגו הם בעלי תושייה ויצירתיים בדרך הדיבור שלהם ויצרו סלנג יָחִיד. לפיכך, להודיע ​​למישהו על חלקם סַכָּנָה הם אומרים "מים!", "לזריקה" פירושו להיכנס לכוננות, בית סוהר הוא "סירה", מישהו מצחיק הוא "חרא",

חבר קרוב מאוד הוא "בשרני", אקדח הוא "פוסקה", "פאצ'קו" הוא מי שמעשן מריחואנה, אִמָא היא "בוסית" ו"מכה אותי "שווה ערך לזה שאני אוהב את זה.

תרבות עם סימני ההיכר שלה

כאשר קהילת דוברים ממציאה א שפה תרבות ייחודית מתגבשת. לפיכך, לצ'ילנגו יש משלהם מוּסִיקָה (למשל, cumbia chilanga או pasito duranguense). כמה סרטים מקסיקניים מספרים סיפורים על צ'ילנגו (למשל, "לה טאראה", "דה לה קייל" או "דוס אברזוס").

ביחס לאסתטיקה אישית ולבוש, צעירים מהבירה אוהבים שיער מחומצן, את השכמות ולבוש חולצות של סן יהודה טדאו, שכן בבירת מקסיקו יש מסירות לכך קָדוֹשׁ. כפי שהגיוני, בין הסימנים של זהות של תרבות הצ'ילאנגה יש כמה קבוצות כדורגל, במיוחד פומאס, קרוז אזול או אמריקה.

צילומים: Fotolia - eddygaleotti

נושאים בצ'ילנגו