הגדרת מדעים עובדתיים

ידע מדעי מחולק בדרך כלל לשני בלוקים גדולים, מדעים פורמליים ומדעי עובדה. הראשונים הם כל אותם תחומים בעלי אופי מופשט ואינם עוסקים בעובדות כמו מתמטיקה והגיון. השנייה הן אלה המתייחסות לעובדות אמפיריות או עובדות.

שיקולים כלליים

ביולוגיה, היסטוריה, כימיה, פְּסִיכוֹלוֹגִיָה או גיאולוגיה הם תחומים עובדתיים או אמפיריים, מכיוון שבכולם נחקרות עובדות או נתונים קונקרטיים.

ביולוגיה חוקרת את המבנה הפשוט של החומר (התא) ואיך היחידה הבסיסית הזו מתפתחת לצורה אורגניזמים בחיים.

היסטוריה מתייחסת למשהו קונקרטי, מכלול האירועים ההיסטוריים. כימיה מתמקדת במנגנונים המולקולריים הבונים את המציאות.

פסיכולוגיה חוקרת התנהגות אנושית.

לבסוף, הגיאולוגיה מתארת ​​את התופעות המתרחשות בשכבות האדמה השונות.

כתוצאה מכך, תחומים אלה הם עובדתיים מכיוון שמושא הלימוד שלהם הוא משהו קונקרטי, אובייקטיבי ומדיד.

יש להם כנקודה כלשהי תופעה אמיתית. במילים אחרות, בני אדם, בעלי חיים או מולקולות הם מציאות נצפית.

ניתן להסביר, לחזות, לסווג או לגלות תופעות אמיתיות. במובן זה, מדעי העובדה קשורים תמיד לחוויה.

מדעי עובדה לעומת מדעים פורמליים

נוסחה מתמטית תקפה ללא קשר לניסיון. עם זאת, כל הניסוחים המתמטיים חלים על תופעות אמיתיות. א חשיבה הגיונית הוא קבוצה של אקסיומות וסימנים שאין להם שום קשר למציאות החומרית או לממד זמן האירועים, אך זהו מבנה רשמי שניתן להקרין על כל מיני סוגים מציאות.

המדעים הפורמליים רלוונטיים לעולם האמפירי, ובמקביל ניתן להסביר את האמפירי באמצעות שפה פורמלית.

ה הַשׁעָרָה של מתמטיקה מוכחות מהוכחות, ואילו ההשערות של כל אחת מהן משמעת נתונים עובדתיים מוכחים מכמה נתונים אמפיריים. קריטריון האמת במתמטיקה הוא לְכִידוּת פנימי של א הַנמָקָה או משפט וקריטריון האמת של מדע אמפירי מבוסס על עדויות העובדות.

בקיצור, במדעים הפורמליים מודגמת נימוק (למשל, משפט פיתגורס) ובעצם חוקי מדע העובדה עומדים מול חלק מהמציאות (למשל, חוקי יְרוּשָׁהגנטיקה חלים על כל האורגניזמים החיים).

צילום: Fotolia - radub85

נושאים במדעי העובדה