הגדרת מדעי המחשב

מדעי המחשב הם מכלול תחומים העוסקים ביסודות העומדים בבסיס ה מחשוב: שפות התכנות והיסודות המתמטיים וההגיוניים של ענף זה של יֶדַע. כתחום כללי יש למדעי המחשב סדרה שלמה של ענפים ספציפיים: בינה מלאכותית, מחשוב גרָף, ביואינפורמטיקה או תחום המחשוב בכל מקום, בין תחומים רבים אחרים.

תופעת הקריפטוגרפיה והטכנולוגיה מיושמת במלחמה

מקורו של ענף זה ישן מאוד ומתחבר עם הצורך לפענח כמה הודעות נסתרות דרך מערכות קוד מוצפנות, דבר שעוסק בקריפטוגרפיה. צורך זה נקשר לפעילות ריגול מלחמה וצבאית, א נסיבות שהשתנו באופן קיצוני לאחר מלחמת העולם השנייה עם הכלים החדשים של מחשוב. החל משנות החמישים הופיעו המחלקות הראשונות למדעי המחשב באוניברסיטאות, בהן שולבו אלמנטים של מדע, הנדסה ומתמטיקה.

כמה אלמנטים של מדעי המחשב

אלגוריתמים ניסיוניים הם כלים בסיסיים בתכנות. מצד שני, אלה חייבים לתקשר עם הנדסת תוכנה וניתוח מספרי. זכור כי המחשוב מתחיל מ- פרדיגמה פעילות מדעית כללית: יצירת הַשׁעָרָה כמודלים מסבירים המסוגלים לחזות אירועים. בעולם של מחשוב פרדיגמה זו מוקרנת ביחס לעיבוד מידע.

יישומים מעשיים

מדעי המחשב הם ענף של

משמעת בסיסי החלים על תחומי מדע אחרים. ניתן להתאים מודלים ממוחשבים לתחום הפיזיקה באמצעות סימולציות (למשל בתחום פיסיקת החלקיקים בפיזיקה קוונטית). ביולוגים משתמשים גם במודלים מסבירים כדי לדמות את מבנה ה- DNA ו לַחקוֹר טיפולים גנטיים אפשריים.

הדוגמאות מהפיזיקה או הביולוגיה הן מדגם קטן של אינסוף האזורים הספציפיים שבהם ניתן ליישם מחשוב כמדע, מכיוון שהוא קיים בתעשיית הקולנוע, בשוק המניות או בתחומים הומניסטי.

על מדען מחשבים להתחיל מהגדרת הבעיה ואז לתכנן, לתאר ולבדוק תוכנית כדי לענות על צורך ספציפי. וכל זאת בהתחשב בכך שהתוכנית האמורה תשמש לקוח וכמה משתמשים שעליהם לפעול ביעילות.

עַל סיכום, מדעי המחשב הוא תחום מדע שמנסה לספק פתרונות בתחומים אחרים.

נושאים במדעי המחשב