הגדרת מדעים פורמליים

ניתן להזמין את הדיסציפלינות השונות המרכיבות את המדע על פי שלושה פרמטרים: לפי מושא המחקר, לפי השיטה בה נעשה שימוש ולפי מטרתה. דגם אחר של מִיוּן מורכב מחלוקת המדעים לשתי קבוצות גדולות: המדעים הפורמליים והעובדתיים או האמפיריים.

הפורמליות

לוגיקה ומתמטיקה הם שני תחומים פורמליים מכיוון שאין להם תוכן אמפירי קונקרטי, כפי שקורה בביולוגיה, מֵטֵאוֹרוֹלוֹגִיָה או היסטוריה.

ההיגיון הוא א משמעת פורמלי ומופשט בלבד. במובן קפדני אין בו תוכן נצפה, מדיד ומוחשי. במציאות זהו מכלול חוקים החלים על כל סוג של ידע, בין אם זה מדעי או חיי היומיום.

כללי ההיגיון הם שמאפשרים לַחשׁוֹב באופן קוהרנטי ובאופן רציונלי. לפיכך, אני לא יכול לומר שמשהו הוא וגם לא שניהם מכיוון שאני מפר את עקרון האי-סתירה ואינני יכול לאשר שמשהו אינו זהה לעצמו מכיוון שאני נגד העיקרון של זהות.

המתמטיקה היא מופשטת בלבד, מכיוון שתוכנה נפשי ולא חומרי.

זכור כי מספרים אינם קיימים בשום מקום בטבע, מכיוון שהם המצאות של המוח האנושי לספור או לחשב משהו על המציאות. במובן זה, חֶשְׁבּוֹן, ה גֵאוֹמֶטרִיָה או אלגברה הם תחומים מתמטיים המבוססים על סדרת עקרונות שניתן להדגים באופן רציונלי.

אם ניקח כל התייחסות משוואה מתמטית, ניסוחו תקף באופן עצמאי לחלוטין של המציאות.

בקיצור, ההיגיון והמתמטיקה מהווים מערכות פורמליות הכוללות סדרה של אלמנטים: אקסיומות, סמלים, כללי הסקה ומשפטים. אלמנטים אלה באים לידי ביטוי בצורה של הצהרות המתוארות באמצעות סימנים.

לעובדות יש מדע פורמלי מרומז

מכלול הדיסציפלינות העוסקות בחקר עובדות זקוק למבנה פורמלי כך שמושא הלימוד שלהם יהיה הגיוני. מצד שני, כדי להראות כי הצהרה בביולוגיה או בכימיה נכונה רשמית, חייב להיות מתאם עם הנתונים האמפיריים.

בקיצור, המדעים הפורמליים מוקרנים על עולם העובדות הנצפות. אם ניקח את משפט פיתגורס כהפניה, ניסוחו תקף לכל מציאות בה יש זווית ישרה היוצרת משולש נכון.

בקיצור, המדעים הפורמליים ומדעי העובדה הם משלימים ואין לראות בהם תחומי ידע נפרדים.

צילומים: Fotolia - Artisticco / Sergey Bogdanov