הגדרת מעצר לפני משפט

מעצר לפני משפט, מוכר גם בשם כלא זמני, הוא זְהִירוּת שניתן לארגן על ידי צֶדֶק וזה מורכב מ כליאתו של אדם שנחקר על רקע לכאורה הִשׁתַתְפוּת ב אסור למרות שלא הועמד לדין ונמצא אשם.

לאחר מכן הנאשם נשלח לכלא עד למשפט ויישוב אשמתו או חפותו.
התוצאה המיידית תהיה שהנאשם משולל ממנו לחלוטין חוֹפֶשׁ גם אם לא הורשע בסיבה בה הוא מואשם.

בדרך כלל מתי קיים סַכָּנָה בריחה או חסימה של ההליך השיפוטי מצד הנאשם, השופט מחליט להכתיב מעצר מונע, כלומר מעצר מונע הוא בעצם מדד של מְנִיעָה, מכיוון שבאופן זה ניתן לשלוט בחשוד וכפי שאמרנו למנוע ממנו לברוח או לנקוט בכל פעולה שמשפיעה על חֲקִירָה, למשל, תקיפת עד מכריע בתיק, השמדת ראיות מכריעות, בין היתר.

וגם כשיש ראיות בלתי הפיכות לגבי אשמה ולזה מתווספות שיש לְהִסְתָכֵּן בריחה ושיבוש החקירה, ניתן מעצר מונע.

יש לציין כי מעצר מונע הוא אמצעי שיפוטי המשמש בדרך כלל במקרים אחרונים מאוד ובאלה מקרים שנחשבים קיצוניים, משום שלפני כן, נחשבים כמשאב שיפוטי קיצוני, תשלום א עֲרֵבוּת או, אם לא, מעצר הבית של הנאשם.

לכן, כאשר יש יותר מדי ראיות לכך שהנאשם מבצע פעולות הקיצוניות המסבכת את הסיבה בה הוא מעורב היא שהשופט יחליט ליישם אמצעי זה זהירות.

בינתיים, מסתבר כי בית הסוהר או הכלא הם המקום בו יופקדו הנאשמים המושפעים ממעצר מונע. הכלא, שהוא א מוֹסָד שהיא חלק ממערכת המשפט, נועלת אסירים וגם נאשמים בעייתיים שממתינים לפתרון תיקיהם. משימת הכלא היא לשלול את החירות ולבודד את הנאשמים מהחברה.