מושג בהגדרה ABC

מושג הסגולה הוא מופשט וקשור לרעיון לפעול למען הכלל. כאן ניתן להבין את זה בעצם בשתי דרכים: ברמה האישית או ברמת המצב הטרנסצנדנטי של האדם. סגולה מובנת בדרך כלל כתופעה הנרכשת מחיברות ושל החיים בקהילה שכן כבוד האחר יאפשר את עצמנו הישרדות. הסגולה לפעול על פי הערכים שמטילה או מפתחת חברה מסוימת תהיה תמיד תועלת לכולם.

במובן זה, אנו יכולים לומר שהסגולה כתנאי חיוני וטרנסצנדנטי של האדם היא מה שאנחנו מוביל באופן טבעי לחפש את טובת הכלל ולפתח ערכים אתיים ומוסריים התורמים לחיים ב קהילה. סגולה היא אז דבר שמתקבל על ידי שיתוף קיומנו עם אחרים, אם כי הדבר הזה הוא שיכול להשחית אותו.

סגולה ברמה האישית קשורה תמיד לאלמנטים פרקטיים וקונקרטיים יותר שקשורים לאופן שבו האדם מתפתח על בסיס יומיומי. הנה, מעלות כמו טוב, סוֹלִידָרִיוּת, אתיקה, כבוד לאחר, מחויבות, צדק ואמת הם כמה מהדוגמאות שגורמות לאדם להיות מוגדר כנושא בעל סגולות גדולות. עם זאת, בהקשר זה, מעלותיו של אדם אינן יכולות להיות רק חברתיות או מוסריות. אבל אולי הם קשורים לסגולות האסתטיות, הפוליטיות, האידיאולוגיות, היצירתיות, הפיזיות שלהם, וכו '

על פי המסורת המערבית, ארבע המעלות החשובות ביותר של האדם הן מתינות, זהירות, צדק ו כוח, שכולם נחוצים לפיתוח חוויות חברתיות מוצקות, מחויבות, הוגנות ומועילות כל אחד. כמו כן, יש לציין כי נכללו הדוקטרינות הדתיות של דתות שונות

מְתִינוּת

מתינות היא אותה סגולה המרמזת על מתינות מבחינת משיכת ההנאות ואז מקדמת את איזון במובן זה. כשמישהו הוא בעל המתינות, הוא ישלוט ברצונו על פני האינסטינקט ותמיד ישמור על הרצונות ובעקבותיו עם יוֹשֶׁר. לדוגמא, מתינות קשורה למושגים כמו מתינות ופיכחון.

זְהִירוּת

זהירות היא המעלה הטובה ביותר של פעולה צודקת, נכונה וזהירה ביחס תִקשׁוֹרֶת, זהירות ניכרת כאשר השפה ברורה, זהירה, מילולית ועל פי המצב וההקשר. לפעול בזהירות פירושו גם לעשות זאת תוך כיבוד תמיד של חופש ו רגשות של האחרים ולמרות שהם אינם תואמים את הרעיונות שלנו.

כוח

מעלת הכוח מרמזת על התגברות על פחד על כל היבטיו ובשביל זה תקבע תקיפות מבחינת ההחלטות שמתקבלות וגם הנחישות בנוגע לחיפוש אחר הטוב שיושג. מעבר למכשולים ולמלכודות העומדות בפניכם והקרבנות שיש להקדיש כדי להשיג את הסוף, את כוח יוסיף ערך לנשמתנו ויגרום לנו להתקדם, באומץ ובמרץ להתגבר עליהם ולבסוף לצאת מְנַצֵחַ.

צֶדֶק

מעלת הצדק או ליתר דיוק מי שפועל בהנחיית סגולה זו יעסוק במיוחד במתן שכנו למה שצריך וזה מתאים לו על ידי ימין וזה תמיד יעשה זאת עם איזון ביחס לשאר העם ולטובת הכלל.

כעת ראוי לומר שהמחברים ייחסו לנצרות על סמך המעלות האמורות פיתח את המעלות התיאולוגיות, שהן הרגלים שאלוהים עצמו משרה ברצונם כמו ב אינטליגנציה לגברים על מנת לסדר את מעשיהם. אלה הם: אמונה, תקווה וצדקה ונחשבים כהשלמה לסגולות הקרדינליות.

אֱמוּנָה

אמונה מרמזת על הסכמה עם הרצון בצורה איתנה לאמת שנחשפת בהתגלות אלוהית, כלומר המאמין של דת זו או אחרת שומרת על אמת על ידי רָשׁוּת שמעיד על כך. אין ספק שהאמונה היא הבסיס, העמוד שעליו מבוססות הדתות. המאמינים סומכים באופן עיוור על הנורמות המסופקות או קובעות על ידי רשויות הדת בהן הן עוקבות.

לְקַווֹת

בינתיים, התקווה היא המעלה שבאמצעותה האדם יתבטא אֵמוּן וודאות בנוגע להשגת חיי נצח ולפיצול האמצעים שיעזרו להשיג אותם.

צדקה

צדקה מרמזת בתוך הנצרות על אהבת אלוהים מעל לכל וכי האהבה נמשכת גם לשכן בדיוק בגלל אותה אהבת אלוהים. לכן, צדקה תדרוש לעשות טוב ולנהוג בהתאמה ובכבוד מול האחים. בנוסף, צדקה תייצר הדדיות, כלומר היא ניתנת ומוחזרת באותו אופן ובאותה עוצמה. וזה אף פעם לא הולך יד ביד עם עניין וכן עם נדיבות.

נושאים בסגולה