הגדרת הנמקה משפטית

רעיון ההיגיון רומז למושג התבונה, לסגל האדם להבין את המציאות. באופן זה, דרך ההיגיון שלנו והשימוש בשפה אנו יכולים לתאר היבט כלשהו של המציאות. אם אנו מיישמים את מושג ההיגיון בתחום ה ימין אנו משתמשים בנימוקים משפטיים.

עמודים הבונים נימוקים משפטיים

כמה גורמים מתערבים בנימוקים משפטיים באופן משולב. מצד אחד, חוקי ההיגיון הפורמלי, כלומר חוקי מַחֲשָׁבָה שבלעדיו אי אפשר להתווכח נכון או לפתח שיח קוהרנטי. מצד שני, ישנם אלמנטים של דִיאָלֶקטִיקָה, שמשמעותו במובן הקפדני טכניקת שיחה. לבסוף, נעשה שימוש בתהליך של טיעון המבוסס על הנורמות המשתקפות בחוק.

עם שלושת היסודות הללו, ההיגיון המשפטי נועד להגיע ל סיכום בהקשר של סיטואציה בעייתית. יחד עם זאת, בתהליך של ויכוח משפטי קיימת נסיבה הניכרת: מה שאושר חייב להיות כפוף לנורמות החוק וה נהלים חוקי הוקם.

פיתוח נימוק משפטי

כשמגיעים למסקנה במסגרת החוק, יש להתחיל מטיעון עיקרי, דהיינו תזה ספציפית. על בסיס זה מוצגת סדרת טיעונים משלימים המחזקים את העיקרי. במילים אחרות, הרעיונות או הטיעונים המשלימים משמשים כחיזוק, באופן שמובאים סיבות התומכות או מצדיקות את הגישה הכללית. כדי שתהליך זה יתבצע בצורה נכונה, יש להשתמש בסדרת אלמנטים: הפניות לתקנים, קריטריון של

הַצדָקָה ופרשנות לכללים עצמם.

הנמקה משפטית כוללת שימוש ב ניכוי ואינדוקציה, שתי שיטות טיעון מנוגדות, אך הן חלק מכל הנמקה נכונה (הדקציה מתחילה מרעיון כללי או חוֹק ומגיעים למקרה מסוים וההשראה מתחילה מנתונים קונקרטיים ומהם מגיעים למסקנה כללית יותר).

כלי טיעון, כמו משפטים

בנימוק משפטי ניתן להשתמש באסטרטגיות ויכוחיות שונות. אפשר לערער על תקדים משפטי, כלומר על פסיקה. ניתן גם לנקוט בטיעון הסמכות או לפנות למציאות העובדות.

לבסוף, בכל ההנמקה המשפטית יש אלמנט בטיעון שאינו טכני כהלכה (נורמות, טיעונים טכניים, שיטה דדוקטיבית או אינדוקטיבי או משאב ההיגיון הפורמלי), מכיוון שבכל שיח משפטי קיים מרכיב משכנע, שמטרתו לשכנע מישהו (חבר מושבעים או שופט).

נושאים בנימוקים משפטיים