הגדרת סיפור פנטסטי

ה סִפְרוּת מאפשר לך לשחזר את המציאות בדרכים רבות ואפילו להמציא מציאות אחרת, עם קואורדינטות אחרות. וסיפור פנטסטי הוא, במדויק, יצירת בדיה בה הדמויות חיות בעולם דמיוני, עם אלמנטים אמיתיים ולא אמיתיים ובדרך כלל עם מֵמַד טיפוס על טבעי.

הסיפור הפנטסטי הוא מִיןסִפְרוּתִי שזכתה לפופולריות רבה במאות ה -19 וה -20 עם יצירות מפורסמות עולמיות: שר האדון טבעות, דברי הימים של נרניה, אליס בארץ הפלאות או הרומנים השונים של הארי פוטר. אל ה שולים מ _ שלו איכות ספרותית שאין עליה עוררין, לכולם יש משהו במשותף: העלילה מתרחשת בעולם פנטסטי, שבו הבלתי אפשרי הופך לממשי. הקורא פוגש יצורים דמיוניים, בעלי יכולות שונות מאלו האנושיים, עם חוקי טבע בלתי אפשריים ובסופו של דבר עם מציאות מעוותת.

לסיפור הפנטסטי בכל אחת מצורותיו יש תקדים ברור: מיתולוגיה. למרות הדמיון בין שני החשבונות, יש הבדל בולט שכן במיתולוגיה יש מטרת הסבר (לתאר את מקור היקום או ללמד גברים מה שלהם התנהגות). במקום זאת, סיפור הפנטזיה מכוון לשחק עם הפנטזיה של הקורא, לבדר אותו ולהאכיל את דמיונו.

לסיפור הפנטסטי יש גם דְמוּת עם ז'אנר אחר, מדע בדיוני. בשני הז'אנרים יש סדר מציאות שונה, אך במדע בדיוני הדגש הוא על המרכיב המדעי ולא על הדמיון (שכן לדוגמא, ב"עולם חדש ואמיץ "מאת אלדוס האקסלי, בני האדם נכנעים מכוחן של מכונות, אך שאר הנסיבות הן לגמרי אמיתי).

הסיפור הפנטסטי מאפשר לך לשלב ויכוח מוּסכָּם (דמות בחיפוש אחר הרפתקאות או סיפור של אהבה) בתוך פרמטרים שונים, העולם העל טבעי, שבו אפשרויות הבדיון הן אינסופיות.

הסיבות להצלחת הסיפור הפנטסטי

סיפור הפנטזיה כה פופולרי בקרב חלק מהקוראים, עד כי נעשה ניסיון להציע הסבר לתופעה זו. במובן זה, יש הסוברים כי גילוי הלא מודע במוח האנושי מילא תפקיד חשוב בפריחה ספרותית זו. עבור אחרים זה מציית לצורך: לברוח מהמציאות הסובבת אותנו ולחיות עולמות אחרים (אפשר לומר שזה יהיה סוג של אסקפיזם).

לאלמנט הפנטסטי של הספרות יש עוד תכונה שאסור לנו לשכוח: כולנו נושאים ילד אצלנו פנים, ובדרך כלשהי, הסיפור הפנטסטי מתחבר למוחו של הילד, ללא דעות קדומות או רעיונות מראש. אם ילד מספר סיפור כפי שהוא חי אותו, הוא בוודאי היה מספר סיפור פנטסטי.