הגדרת זכויות אדם

המושג זכויות אדם הוא אחד הרעיונות החשובים והמאפיינים ביותר בעידן הנוכחי. הם מייצגים את הזכויות שיש לכל בני האדם באותה מידה ויש לכבד אותם באופן הדדי ללא קשר לאמונתם, גזעם, מוצאם או מינם. זכויות האדם הן הדרך המפותחת ביותר שהאדם יודע להבהיר את שוויון ואחווה בין כל הפרטים.

אוניברסליות

עקרונות כלליים אלה נועדו להבטיח ולהגן על כבודם של אנשי כדור הארץ כולה, כלומר יש לו היקף אוניברסלי המופנה לכל האנושות, ללא יוצאים מן הכלל מכל סוג שהוא, גזע, תרבות, דת, חֲבֵרוּת פּוֹלִיטִיקָה, חברתית, בין היתר.

הוכרז בהצהרת זכויות האדם האוניברסלית

מה שמכונה "זכויות האדם" (באנגלית, Human Rights) הם לא פחות מזכויות היסוד של האדם, הוכר בהצהרת זכויות האדם האוניברסלית, שהוכרזה באסיפה השנתית של האו"ם, בשנה זו 1948. בשל אופיו האוניברסלי, מובן אז כי השם "אדם" כולל "כל אדם", ללא קשר למינו. נקבה או זכר, מכל הגזעים בעולם ובכל גיל: מתבגר, ילד או ילדה, מבוגר, איש זקן.

רקע כללי

הקדמות המדויקות ביותר של זכויות האדם הנוכחיות מתרחשות באירועים המכונים המהפכה הצרפתית (סוף המאה ה -18). ממנו החלו כמה הצהרות לבסס את הזכויות הבסיסיות ביותר ובלתי ניתנות לערעור של כל בני האדם, ביניהן אנו מוצאים את

זכות לחיים, לתנאים שווים, ללאום, לרכוש ולכבוד לערכי כל תרבות. עם זאת, רק באמצע המאה העשרים עם תום מלחמת העולם השנייה תתקיים ההצהרה האוניברסלית על זכויות האדם.

משנת 1948 ואילך, בהדרגה, המדינות השונות באו"ם החלו לתכנן ולבצע מדיניות מדינה הקשורה לזכויות אדם (או זכויות אדם, המקבילות להן ראשי תיבות)

עם זאת, הדיקטטורות באמריקה הלטינית ומלחמות שונות שהתרחשו בחלקים שונים של כדור הארץ, לא הצליחו לשלב באופן מלא את החזון והגישה שהוצעו על ידי האו"ם בהכנתו הַכרָזָה. דוגמה בולטת היא הרדיפה והעינוי של קבוצות חברתיות ספציפיות שהממשלות בפועל (או הצבאיות) ראו בהן "מתנגדות" למערכת שהציעו. חופש הביטוי / הדעה המלא המוכר בהצהרה אינו קשור לפנורמה זו. אבל בואו נראה אם ​​כן מהן הזכויות החשובות ביותר המוכרות במסמך זה של האו"ם.

זכויות האדם שנקבעו בעבודה כזו מניחות את השוויון של כל האנשים המרכיבים את הקהילה העולמית של בני האדם. המשמעות היא שהזכויות הבאות יהיו שייכות לכל אחד ואחת מחבריה. החירויות והכישורים המאפיינים את האדם מאותו הרגע הם, בין היתר, של בעלות לאום, מִשׁפָּחָה, תנאי מחיה מתאימים, ימין לבחור דת או תכונות תרבותיות, חופש ביטוי ומחשבה פוליטית, הזכות לתפקיד, חינוך, מערכת דיור ובריאות הגונה וכו '.

זכות לחיים, לחירות, לעבודה ולבחור בדרך החיים, בין היתר

כל הזכויות הללו הן אוניברסליות, מכיוון שהן חלות על כל בני האדם, אינן ניתנות לחלוקה, מכיוון שהכול חייב להיות מובטח בצורה משותפים, בלתי ניתנים לערעור, מכיוון שלא ניתן להפריד אותם מהפרט, ובלתי ניתנים לפיתרון, משום שלא ניתן לבטל אותם בשום דרך ובשום דרך. מַצָב.

קודם כל, הזכות לחיים, ושחיים בכבוד, הכוללים חופש. מושג זה שם קץ (לפחות במסמך) לעבדות: אף אחד לא יכול להיות משרת או עבד של אחר, ולכן גם "סחר" או סחר באנשים אינו חוקי לחלוטין. התעללות, עינויים, יחס משפיל ובמקרים קיצוניים רצח עם הם גם בין העמדות שהצהרה מתעב.

בנוסף, לכולנו הזכות להיות מוגנים על ידי חוֹק, וזה שמכירים בכך שלפני זה כולנו אותו דבר. אין זה משנה את צבע העור, הגזע או איזו אמונה דתית אנו מטיפים. לכל אדם, מעצם היותו, הזכות המלאה להביע את דעותיו בחופשיות. דעות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בכל אמצעי תקשורת, והיא אינה צופה הגבלת גבולות, אז אם אני במדינה שהיא לא שלי, אבל אני רוצה להביע דעה, אני יכולה לעשות את זה בְּחוֹפְשִׁיוּת.

לגבי המדינה, לכולנו גם הזכות להחזיק בלאום

ואנחנו חופשיים לעשות זאת, בואו נחשוב, למשל, על צאצאי המהגרים הספרדים או האיטלקים שיש להם אפשרות להחזיק "אזרחות" של מדינות אלה, המכונה בדרך כלל "לאום כפול" (איטלקית-ארגנטינאית, דוגמא).

בקשר לגבולות, ההצהרה מבטיחה לנו את הזכות המלאה לעזוב ולחזור לארצנו בהתאמה, ונוכל להתגייס באופן חופשי למען אחרים שאליהם אנו רוצים להעביר. במקרה זה, חשוב לציין כי מעבר לחופש זה, הכניסה והיציאה ממדינה למדינה, בדרך כלל, כוללת שורה של נהלים ו הצגת מסמכים (דרכונים, אשרות או דרישות אחרות) שאינם רחמים מהפרת זכויות אלה, אלא מיושמים על ידי סיבות ל בְּטִיחוּת בינלאומי (הימנעות, למשל, מסחר בסמים, רשת סחר בבני אדם או מאפיה).

מחוץ לקווי ההצהרה נמצאים גם הנישואים הישנים על ידי "חוזה" או נוחות

זה היה מקובל בתקופות קודמות שגבר ואישה נישאו מתוך חובה, באיגודים זוגיים שארגנו את הוריהם במטרה לרשת כסף או רכוש, או לשמור על עמדה כלכלית-חברתית נחוש בדעתו. מאז 1948, נישואים לגיטימיים הם הנישואין על ידי שני האנשים המעוניינים להתחתן, וכן להקים משפחה, כלומר, אין יותר כפות משפחתיות שמאלצות מישהו להתחתן למען מֵעַל.

ביחס לעבודה מובטחת הבחירה החופשית אילו משימות או אזור עבודה שיש לבצע. למשל, אני חופשי לעסוק במקצוע מסוים, ואילו משימות אני רוצה לבצע. אם מישהו אילץ אותי לעבוד בביצוע משימות מסוימות או במקום מסוים, בלי שלי הסכמה, זה יהיה מקרה של עבדות, וכפי שכבר ראינו, להיות מותר להיות עבד ההצהרה.

זכויות האדם התרחבו והתקדמו מאוד במאה הנוכחית: נישואים שווים, זהות מגדרית

לבסוף, לכולנו הזכות לבחור צורה מסוימת של חיים או תרבות בתוך החברה שאנחנו חלק ממנה. ראו כדוגמה את אלה שמזהים את עצמם כבני "שבטים עירוניים" או כאלו המעוניינים להמשיך בפעילות ומנהגי דת אבות קדומים קדומים, או אלה שמחליטים לבחור בנטייה מינית שונה מזו המקובלת על ידי החברה והדת, שהיא האיחוד הטרוסקסואל.

דווקא בהיבט האחרון הזה של חופש הבחירה המינית חלו התקדמות אדירה בעולם

למרות שתמיד יכולים להיות יותר ואנחנו לא יכולים לדבר על קבלה מוחלטת ברחבי העולם ובפנים כל התרבויות, ברוב החברות המודרניות כיום מקובלות לחלוטין לגיטימציה ל הומוסקסואליות.

גם במדינות רבות הזכויות שהוענקו למיעוט המיני הזה משתוות לאלה שהיו מאז ומעולם זוגות הטרוסקסואלים, זה המקרה של נישואים וילדים, טבעיים או אימוץ אותם בתהליך משפטי.

בארגנטינה, למשל, העביר הקונגרס לפני כמה שנים את חוק הנישואין השווה המאפשר לנשים זוגות הומוסקסואליים מתחתנים, עוברים דרך הרישום האזרחי כדי לאשר באופן חוקי את האיחוד שלהם כמו כל זוג הטרו. מאז יולי 2010 ארגנטינה התירה נישואים חד מיניים והפכה באותה תקופה למדינה היחידה באמריקה הלטינית שמאפשרת זאת.

אבל כמות הזכויות המופלאה שהמדינות החליטו להרחיב למיעוטים שהודחו בענייני בחירה מינית ומגדרית לא מסתיימת כאן. ולהמשיך בארגנטינה, זכות גדולה נוספת שהוענקה לאותם אנשים שמביעים את ההרשעה שהם מרגישים חלק ממגדר למרות שהם נולדו תחת הסימן של אחר, הידוע רשמית בשם טרנס, הוא האפשרות להירשם בפני החוק עם שם ומין לבחירתם, ואף ניתנת להם הזכות לקבל טיפולים רפואיים המתאימים החלטה זו, הנכללים בתכנית הרפואית החובה כביכול, אשר חייבים להינתן על ידי המגזר הציבורי והפרטי של בְּרִיאוּת.

תקנה זו נחקקה בשנת 2012 ושוב ארגנטינה הפכה לחלוצה בנושא מכיוון שהיא היחידה בעולם.

סוגיות זכויות אדם