מושג בהגדרה ABC

המילה לדעת אנו משתמשים בה רבות בשפה שלנו כדי לייעד אותה החוכמה, הידע שיש למישהו בנושא, נושא או מדע.

ידע וחוכמה שיש לאדם בנושא או נושא

“לידע שלו אין גבולות.”

כשמישהו יודע משהו, כלומר, הוא למד ידע, הוא יוכל לקבל החלטות נכונות ושימושיות שיהיו כמעט בלתי אפשריות ללא ידע זה.

יכולת אנושית עם ערך רב

אין ספק שידע הוא מאפיין מהותי של המין האנושי, אליו התייחסו מנקודות מבט שונות של מדע הגופני והחברתי.

לספק הידע ערך רלוונטי מאוד בחברה שלנו מכיוון שדווקא הם יוכלו לפתוח את הדלתות לעתיד טוב יותר; ידע, כאמור, מוציא אותנו מבורות אך גם נותן לנו את היכולת לפתור בעיות בצורה מספקת.

אדם יכול להשיג ידע, כלומר ידע אודות משהו, דרך הניסיון שלו, כלומר מגע עם מה שידוע, על ידי חינוך התקבל, כלומר הוא רוכש באמצעות ההוראה שמישהו מעניק לו ידע מעשי ותיאורטי בנושא או במציאות.

יש לציין כי יצורים חיים משיגים ידע וידע בנוגע לסביבתנו בזכות פקולטות כגון: צומח, רגיש ורציונלי.

בינתיים, אצל בני האדם, הפקולטה הרציונלית מייצרת ידע לפי מושגים, מה שהופך את השפה לקיימת וגם תודעתית לגבי מה שנכון.

ראוי להזכיר כי ידיעה זו באמצעות מושגים קיימת רק אצל גברים על ידי סגל ההבנה.

כעת, הניסיון נותן לנו גם בני אדם ידע וידע, אם כי מדובר בידיעה סובייקטיבית למדי של מי שמספק את החוויה.

במקרה זה זה יהיה נכון למי שחי את זה.

ההבדל העיקרי עם הידע לפי מושגים שהזכרנו בשורות לעיל הוא שה- מושגים שאינם מהותיים, ולכן אינם תלויים בניסיון, הם מידע כשלעצמם בָּרוּר.

מקורות ידע

ידע תמיד יתפתח בהקשר, כזה המקרה של התרבות של חברה מסוימת ויכול להגיע ממקורות שונים: אינטואיציה (הידע שמגיע אלינו מייד ממגע עם האובייקט), ניסיון (תוצאות הידע מהניסיון שעוברים), מָסוֹרֶת (ידע מועבר מדור לדור), רָשׁוּת (כאשר הידע מתחיל ממקור התייחסות בעניין פּוֹלִיטִיקָה, מוסר השכל, מדעי) ו מַדָע (סדרת הידע הרציונלי, האמיתי והאפשרי שמתקבלת בצורה מתודית).

ידע הוא פעילות מתמדת האופיינית ליחידים ולכן אנו סופגים ומעבדים את המידע שאנו משיגים מסביבתינו כל הזמן.

החשש לידע יכלול תהליכים קוגניטיביים מורכבים שונים כגון: תפיסה, תְחוּשָׁה, המשגה, שפה, תקשורת, דדוקציה, אסוציאציה, בין היתר.

אפיסטמולוגיה היא התחום העוסק בלימוד ידע

ל תוֹרַת הַהַכָּרָהזהו חקר הידע, שכן הוא הענף של פִילוֹסוֹפִיָה שפשוט דואג לזה.

מדע זה הוא ניתוק מהפילוסופיה ולכן נושא הידע, מאז אלפי שנים, היה נוכח ותופס את האדם והפילוסופיה.

דווקא הפילוסופים הקלאסיים והפופולאריים ביותר דאגו במיוחד להסביר ו לְנַתֵחַ איך הוא תהליך הידע של גברים.

ידע לאפלטון ואריסטו

אז זה ששני אייקונים של פילוסופיה כמו אפלטון ואריסטו ניגשו לסוגיה זו מתוך אמונותיהם.

אפלטון דיבר על עולם אידיאלי שמיוצג על ידי רעיונות ושנניח את האמיתי והאמיתי, ואילו ה עולם אחר, ההגיוני, הוא ייצוג של אותה מציאות שאינה מניחה בשום צורה את האותנטי, אלא הכל להפך.

ומצדו, אריסטו, מבחין בין מהות, חומרים ותאונות, ומציע חזון מציאותי יותר של ידע.

עם הזמן פילוסופים אחרים התקדמו בשיקולים כמו עמנואל קאנט שידבר על שלבים במנגנון הידע של האדם.

התפיסה המנוגדת היא של בּוּרוּת, מה שמרמז על היעדר ידע לגבי שאלה, נושא או מדע.

שימושים אחרים

וגם המילה לדעת משמשת רבות בשפתנו להתייחס לשאלות שונות או מצבים כמו: לקבל חדשות או וודאות של משהו, להתמחות בנושא כלשהו, ​​להיות א מְיוּמָנוּת, כמילה נרדפת להתפטרות, להיות ערמומי, הטעם שמשהו מראה, כשדבר אחד דומה למשנהו, זה מזכיר לנו משהו.

נושאים בצבר