מושג בהגדרה ABC

המילה היחידה היא מילה שניתן להשתמש בה בשניים חושים עיקרי: כשמדברים על המספר שיש לשמות העצם (כלומר כשהם רק אחד ולא כמה, במקרה כזה נהיה מדברים על רבים) ומצד שני כאשר מתייחסים לתופעה, אדם או אובייקט מסוימים מאוד, השונים מכל השאר מהמם. במקרה שני זה אנו מוצאים קשר גם עם הראשון מאחר וההנחה היא כי הדבר או התופעה הנחשבים כל כך מיוחדים הם רק אחד, לא הרבה.

לכל שמות העצם בשפות הקיימות השונות שני מספרים אפשריים וכן מִין (זָכָר, נשי או ניטראלי). המספר הוא שגורם למיקום שם העצם ביחיד (כלומר רק אחד) או ברבים (כמה). למרות שזה משתנה עם כל שפה, בדרך כלל ב שפהכתוב ובעל פה יש תמיד דרכים להבחין בין שמות עצם רבים מרבים, למשל ב קסטיליאנית ה מילים s הוא בדרך כלל האלמנט הנפוץ ביותר לדבר על מספרים רבים. בשפות אחרות המילה משתנה באופן ישיר (כמו בשפה האנגלית כאשר היא נאמרת כף רגל ביחיד ו רגליים ברבים), ובאחרים, במיוחד אצל לא-הודו-אירופאים, ההבחנה בין יחיד לרבים נקבעת מחזרת המילה היחידה.

כאשר המונח היחיד משמש כשם תואר מזכה ולא כמספר, הכוונה היא מאפיין ההופך את הדבר, האלמנט, האדם או התופעה לבולדניים, בולטים, שונים מ מנוחה. לפיכך, ניתן לומר שאדם הוא יחיד ולא מתייחסים למספר שלו אלא למידת היותו מיוחד, מה אותו דבר כשאומרים שאירוע למשל טבעי הוא יחיד, מה שאומר שזה לא קורה לעיתים קרובות, זה לתפוס את