הגדרה של חורף ההיפוך

יום ההיפוך זה מִקרֶה בעל אופי אסטרונומי שמגדיר את השינויים העונתיים המסמנים את בואם של חוֹרֶף ומ קַיִץ. זה מאופיין במיוחד, מכיוון שהמתאים לקיץ או לחורף, נצפה הבדל ניכר בין היום והלילה בהתאמה.

לכן, ישנן שתי עצמות הפיכה המתרחשות במהלך השנה, זה שמתאים לחורף מתרחש בין 21 ל -22 בדצמבר ומסמן את תחילת החורף בחצי הכדור הצפוני והקיץ בחצי הכדור הדרומי, בעוד שעצרת הקיץ מתחילה ב- 21 או 22 ביוני ושולחת את תחילת הקיץ בחצי הכדור הצפוני והחורף בחצי הכדור הדרומי.

כתוצאה מכך, יום ההיפוך החורפי מתברר כ- lהלילה הארוך ביותר בשנה והיום הקצר ביותר ובתמורה, שעון הקיץ מאופיין בכך שהוא מביא לנו את היום הארוך ביותר בשנה ואת הלילה הקצר ביותר.
זה קורה מכיוון שכוכב הלכת כדור הארץ סובב סביב השמש ושלה צִירבינתיים, ציר זה חייב לדמיין איזה קו יָשָׁר שעובר מהקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ואינו מאונך אלא בעל זווית של 23.5 מעלות שתגרום שממארס עד ספטמבר הוא רוכן לעבר השמש, וזה מה שיסמן את השונים עונות השנה.

יש לציין כי מאז ימי קדם, תַרְבּוּת אנושי היה מודע לאירועים אלה הנקראים סולסטיות, הם אף הובילו להתפתחות טקסים וחגיגות מיוחדות על שמם.

במקרה הספציפי של אירופה, ישנן מדינות רבות החוגגות את יום ההיפוך החורפי מכיוון שהיא מסמנת את תקומה מחדש של השמש, מכיוון שמאותו יום והימים יתארכו וארכו. אחת השיטות הנפוצות ביותר הייתה שריפת בולי עץ, האפר נשמר ובדרך זו הוא נועד להרחיק את הרוחות הרעות שנמצאות. משתמשים בזה גם תרגול כך שהשדות מייצרים יותר יבולים.

ובחלק מערבי כדור הארץ חוגגים גם את יום ההיפוך החורפי, אולם אחר פעילות המורכב משמירה על ערות הלילה הארוך שמציעה היפוך הזה על מנת להדוף רוחות רעות.