מושג בהגדרה ABC

התנאי השינה מייעדת את פעולת המנוחה של אורגניזם חי ומתנגדת למה שמכונה מצב ערות או להיות ער. החלום מאופיין בהיותו מצב בו יש פעילות פיזיולוגית מועטה מאוד (לחץ דם, נְשִׁימָה ודפיקות לב של לֵב) ותגובה נמוכה מאוד לגירויים חיצוניים.

לחלום הוא משהו לא רצוני עבור האדם ובדרך כלל בחלום יש עיבוד מחדש של מצבים שחווינו כשהיינו ערים וששמרו בקפידה זיכרוןובניגוד למה שנניח שהם כבר יישכחו, חלק מאלה יופיעו שוב בחלומות שלנו כתוצאה מתהליך זה.

כאשר אנו נרדמים אנו נכנסים למעין מציאות מדומה המורכבת מדימויים, צלילים, מחשבות ותחושות. בינתיים, לא תמיד אנו יכולים לזכור מה אנו חולמים, לפעמים אנו עשויים לזכור מצב בצורה מאוד חיה שהוצג בפנינו בחלום או שאולי אנחנו הולכים לקצה השני ואנחנו לא זוכרים שום דבר או רק תמונה או א תְחוּשָׁה שנשארנו.

למרות שבני אדם חיו תמיד את האפשרות הזו של לחלום, רק במאה האחרונה תושג התקדמות נוספת בנושא זה ותגליות חשובות ו התקדמות בעניין זה, כפי שהושג על ידי הפסיכולוג האמריקאי ויליאם צ'רלס דמנט, שגילה שבשלב שינה, הרדום חווה תנועות עיניים מהירות (REM) המלווה בלחץ מוגבר דם, נשימה ודפיקות לב, דבר שהאמינו רק שאפשר במצב של עֵרוּת.

וגם ה פְּסִיכוֹלוֹגִיָה מילא תפקיד מהותי בכל הנוגע לדבר על שינה. לדוגמה זיגמונד פרויד והזרם שהקים, ה פסיכואנליזה הבחינו בין שני סוגים של תוכן חלומי, המניפסט והסמוי. בראשון הסיפור הוא כאשר ישן חוזר שהוא חי אותו, ואילו השני לפסיכואנליזה הוא מה באמת רוצה להתכוון לחלום ההוא, ברור שזה יהיה ההפך מזה שחווה הרדום וזה המקום בו נכנס פסיכואנליטיקאי סְצֵינָה לפרש את זה באמת.

לבסוף ומעבר לשאלות פרוידיאניות אלה של פרשנות או כאלה שנתנו ערך נבואי לישון בימי קדם, השינה מתגלה כמצב הכרחי ומומלץ לבריאות ולטובה ביצועים בין אם בלימודים ובין אם בעבודה.