קונספט בהגדרה ABC
Miscellanea / / July 04, 2021
מאת פלורנסיה אוצ'ה, באוגוסט. 2013
המילה זיוף נמצא בשימוש נרחב בשפה רגילה כשאנחנו רוצים להתייחס אליו אותו אדם שמתיימר להיות בטוח רגשות או שנראה שזה מה שאינו, למשל שהוא עשיר, כאשר להפך הוא עני לחלוטין.
בינתיים, אנחנו בדרך כלל מכנים את המזויף שקרן או שולל. הרעיון ההפוך הוא של יָשָׁר , שמתייחס במדויק לאותו אדם שקוף וישר במעשיו.
ומצד שני, ניתן להשתמש במילה מזויפת כדי להתייחס אליה אותו אדם, בדרך כלל שחקן, שמבצע פארסה.
הדמה היא א לְשַׂחֵק שייך ל מִין של קומדיה מאופיין בהצגת א טַעֲנָה יוצא דופן אך מסומן על ידי מציאות, הגובל בגרוטסקה, בו הדמויות נעות ומדברות בזבזנות ומשונה.
למרות זאת, לפארסה יש קשר עם המציאות שהיא בדיוק מה שהופך אותה לאמינה ואפשר גם לציבור להזדהות עם מה שמציעות דמויותיו.
באופן כללי, הם מבקרים ביקורת קשה על החברה, אולם כמות ההומור איתו היא מיוצגת ומובעת גורמת לכך לביקורת אין השפעה מוחצת וקשה על הצופה, ואף מאפשרת לכולם לצחוק על סיטואציה מסוימת סטריאוטיפית. דווקא בגלל מכסת האירוניה והביקורת ההיא, הפארסה התגלתה תמיד כאתגר עבור כל מחזאי, וכמובן, הטיפול המספק והמצליח שלה פירושו ערך רב עבורו. מְחַבֵּר בשאלה.
יצוין כי מקור הפארסה הוא ב ימי הבינייםוהיא הופיעה כאלטרנטיבה לשעמום שבציבור הצנוע ביותר הפיק את שני הז'אנרים עד לאותו הרגע הדומיננטי, זה המקרה של מוסר וזה של תעלומות. לפי המקרה, תחילתו הייתה שולית והיא נקשרה לשכבות הנמוכות ביותר של החברה. מצד שני, הפארסות הראשונות התייחסו מאוד לשאלה הדתית אך מעמדה ביקורת, שאיתה התנגדו מאוד הדתיים הנלהבים שראו בה ברור ביטוי חוסר אני מכבד ל אמונה דָתִי.
כמו כן, הפארסה, הוא ידע להיות ה תמיכה ביצירות דרמטיות, שכן הן הוצגו בחללי המנוחה של הדרמות, בהיותן קצרות למדי בגלל המצב הזה.
נושאים בפרסנטה