הגדרת פרסקו (אמנות)

ה צִיוּר אל פרסקו הוא אחד שעשוי על משטח כפרי, המכונה גם arricio. השם ציור פרסקו מקורו ב שפה איטלקית, ספציפית מהמילה affresco.

הטכניקה הציורית קודמת ללידת ישו והיא בעצם הבאה: נוצרת מסה של סיד חול טהור על קיר והאמן מצייר את עבודותיו כשמשטח הקיר דומם טָרִי.

היבטים טכניים

סוג זה של ציור קשור להליך של גדול מוּרכָּבוּת טכניקה, שכן יש צורך לבצע כל מיני תכשירים, כגון מיזוג משטח הקיר, מריחת שכבות סיד בעובי שונה, הרטבת הקיר במים או ציור לְעַצֵב התחלתי. בשפה מיוחדת משתמשים בכמה מונחים, כמו trusilar, arriciato ו- intonaco (כל אחד מהם מתייחס להיבט של הכנת הקיר עליו הוא אמור להיות צבוע).

ברוב העבודות בטכניקה זו, האמן משתמש בטווח צבעים מופחת, שכן יש לקחת בחשבון שלא ניתן לשלב גוונים מסוימים עם ליים.

כדי שהצבעים יוחלו כראוי על הקיר הרטוב יש צורך באמן לעבוד איתו מְהִירוּת, בְּטִיחוּת ועם שליטה טכנית נהדרת. מצד שני, על הציירים לקחת בחשבון שעוצמת הצבע פוחתת כאשר הסיד מתייבש.

לפני שצובעים על סיד, בדרך כלל יוצרים ציירים הוא צייר על קרטון או עץ בגודל טבעי ואז מונח על הקיר כדי להתחקות אחר הציור.

ציורי הקיר של הקפלה הסיסטינית

ציור פרסקו מקורו בתרבות המינואית של יוון העתיקה. טכניקה זו התאוששה במהלך רֵנֵסַנס, בצורה מאוד מיוחדת באיטליה.

ציורי הקיר בכספת הקפלה הסיסטינית שצייר מיכלאנג'לו בונארוטי הם ככל הנראה המוכרים ביותר בתולדות האמנות האוניברסלית. האמן האיטלקי החל במשימה זו בשנת 1508 לבדו בוועדה של האפיפיור יוליוס II וסיים את עבודתו כעבור ארבע שנים.

לפרסקאות יש מימדים מרהיבים (אורך 36 מטר ורוחב 13 מטר, שווה ערך לשטח של יותר מ -500 מ"ר). כל יצירותיו בקפלה הסיסטינית קשורות לסיפורי המקרא שנאספו ב סֵפֶר מבראשית.

צילום: Fotolia - philipbird123