מושג בהגדרה ABC

זה נקרא שפה למערכת התקשורת המילולית או המחוות דרכה תושבי קהילה נתונה יתקשרו ויבינו.

אם זה לא היה קיים בצורה של אמנה, זה יהיה כמעט בלתי אפשרי עבור אנשים החלף רעיונות, רגשות ועד רגשות. הדיבור הוא הדרך המסורתית ביותר לביטוי השפה וכפי שאמרנו לעיל היא אינה מצטמצמת ל ביטוי מילולי, אבל זה יכול להיות מועבר גם באמצעות כתיבה ושפת תנועות או סימנים, כאשר האחרון הוא בשימוש הנפוץ ביותר על ידי אנשים שיש להם נָכוּת לתקשר, כמו במקרה של חירשים, למשל.

השפות מבוססות על אלפבית, שבמקרה של לטינית נשמר במה שאנחנו מכירים אלפבית, ומשם שפות כגון ספרדית, איטלקית, צרפתית ואפילו ה אנגלית. עם זאת, האחרון שורשיו הסקסוניים, ומסיבה זו הוא נשמע שונה מאוד מהאחרים ששמו. מתוך האלף-בית הקירילי, שפות כמו אזרית, טורקית או רוסית עולות.

החשש משפה, כמובן, לא תהיה משימה קלה, מכיוון שהיא כוללת את לְמִידָה של כללים פונטיים, מורפולוגיים, תחביריים, סמנטיים, פרוזודיים, בין היתר גם ובעקבות סיבוך זה הכרוך בכך, מומלץ בדרך כלל שהזמן הטוב ביותר ללמוד אַחֵר שפה זה במהלך הילדות, בערך אחרי גיל חמש, מכיוון שזה יהיה שם כאשר המוח ושרירי הפנים, שהם חיוניים ל הגיע הזמן לרכוש הגייה טובה, הם נמצאים בהתפתחות מלאה וחדורים יותר להתמודד עם לימוד שפה מאשר כשהיא נעשית בגיל חמישים שנים.

כדי ללמוד שפה, או להתייעץ עם מילים מאחת בפרט, משתמשים במילונים דו לשוניים, היכן שנוכל מצא, למשל, כיצד לומר מילה מסוימת באנגלית, או להיפך: מה משמעותה של מילה זו או אחרת בספרדית אנגלית. הקשר הישיר עם ילידי ארצות אלה או אנשים שיש להם שליטה מתקדמת בשפה יעזור לנו ללמוד את ההגייה, את המנגינה ואת ניב השפה.

למרות שישנן שפות רבות בעולם, מהאוניברסליות והידועות לכולם, פירוש הדבר שהן מדוברות ונלמדות לא רק בארצות המוצא שלהן, אלא הן: אנגלית, ספרדית, צרפתית, פורטוגזית ואיטלקית. לדוגמא, מקובל מאוד שלמרות שבספרד השפה הלאומית היא ספרדית, ישנם אנשים רבים שיידעו גם לדבר ולהבין אנגלית. שפות מתפתחות נוספות ברחבי העולם הן סינית, יפנית וגרמנית. מצב זה נובע מכך שבבתי ספר ובאוניברסיטאות, בנוסף לכך שיש נושא להוראת השפה עצמה, זה בדרך כלל גם ליישם לימוד שפה שנייה. בחלקים רבים של העולם ישנם גם מכונים מתמחים שבהם אנשים יכולים להשתפר עוד יותר בלימוד שפה אחרת ולהגיע, למשל, ללמד את זה.

יש כ 7,000 שפות ברחבי העולם. רבים, נכון? בנוסף לשפות הרשמיות של כל מדינה, מספר זה לוקח בחשבון גם את הניבים או השפות הילידים שעשויות להימצא. דיאלקטים הם, באופן כללי, דפורמציות של שפה המדוברת בתוך מדינה, אך יש לה הגיות שונות בכל אזור / מדינה. לדוגמה, השפה האיטלקית היא בבירור השפה הרשמית של איטליה, אך בתוך שֶׁטַח אנו יכולים למצוא ניבים כגון נפוליטנית, פיימונטזית, מרצ'גיאנו או סיציליאנו. מצד שני, שפות הילידים הן אלה שאנו מוצאים באופן כללי בארצות אמריקה, אפריקה, אסיה או אוקיאניה ושייכים לשפות האבות של שבטים או קהילות שחיו או שעדיין חיים בהן טריטוריות. למשל, שפת הקצ'ואה בפרו או מפוצ'ה בארגנטינה.

לעיתים קרובות קורה, על ידי ניכוס או גם בקהילות מהגרים, מילים מסוימות יכולות להיות מעוותות או מותאמות. קחו לדוגמא את המילה "צ'אט", שמקורה בפועל צ'ט באנגלית, שמשמעותה משהו כמו צ'אט או שיחה. או גם "גוגל" שמקורו בגוגל, שמלבד היותו שמו של המפורסם שוחר, פירושו דווקא לחפש או לחקור. מעבר זה בין שפות נקרא לעתים קרובות ספנגליש (תערובת של ספרדית ואנגלית), אך בכל זאת הוא יכול מצא את אותה הדוגמה בין שפות אחרות כמו מה שאנחנו מכירים עם השם פורטונול, שהוא התערובת של פורטוגזית וספרדית.