הגדרת הכנסה לנפש

ה כְּנִיסָה לנפש או הכנסה לנפש, כפי שהוא מכונה גם, הוא המושג שקורא אותו משתנה כלכלי המציין את הקשר בין התוצר המקומי הגולמי (תוצר) למספר תושבי א אוּמָה. בפקודת ה מקרו כלכלה, ה תוצר הוא מדד המבטא את ערך כספי של ביקוש סופי לייצור סחורות ושירותים, באזור או מדינה, במהלך פרק זמן מוגדר, שהיא בדרך כלל שנה. יש לציין כי בעבר נעשה שימוש בתמ"ג מדד לרווחה חומרית הקיימת בחברה וזה תמיד מודד את הייצור הסופי.

בינתיים, כדי לדעת את הקשר הזה ולהשיג את המספר הזה, זה הכרחי התוצר מחולק בכמות אוּכְלוֹסִיָה.

לכן, כפי שהזכרנו לעיל, הכנסה לנפש היא אינדיקטור כלכלי המאפשר לנו לדעת באמצעות ערכו את עושר כלכלי של אומה. מכיוון שמחוון זה קשור קשר הדוק ל איכות החיים של האנשים שחיים במדינה. עכשיו זה כאשר ההכנסה אינה עולה על ערך מסוים, ואילו עבור אותם מדינות בעלי הכנסה גבוהה יותר, הקשר בין איכות החיים להכנסה אינו כה הדוק כַתָב.

עם דוגמה נראה את זה בצורה ברורה יותר, במדינות עניות באמת, עלייה כללית בתוצר שלהן תרמז לעלייה ברווחה החברתית של אזרחיהן, כל עוד חלוקת ההכנסות אינה כה שווה, בינתיים במדינות עם הכנסה גבוהה תהיה פחות התכתבות ביחס ל אל ה

אינדיקטורים בְּרִיאוּת, חינוךבין היתר ולכן נאמר כי לתמ"ג עשויה להיות תועלת מוגבלת מבחינת מדידת רווחה זו.

ואז, בין הביקורות העיקריות שהועלו על הכנסה לנפש כאינדיקטור לרווחה חברתית במדינה, היא: שהיא מתעלמת מההבדלים בין הַכנָסָה שהם קיימים, מכיוון שחלוקת סך התוצר במספר התושבים תייחס לכל אותה רמת הכנסה כאשר זה לא המקרה; אינו שוקל נושאים שליליים חיצוניים, למשל אם משאבים טבעיים ממקום שהם יורדים או נצרכו; לא תמיד כל הייצור יגדיל את הרווחה, כי כמה הוצאות כאלה בחשבון התוצר אין מטרת צריכה אלא משימתם היא להגן תרחישים שליליים.

נושאים בהכנסה לנפש