פלישות אנגליות לריו דה לה פלאטה

ההיסטוריה של יַבֶּשֶׁת אמריקאי מסומן על ידי התערבות משלוש אימפריות קולוניאליות גדולות: הספרדים, הבריטים והפורטוגלים. בתחילת המאה ה -19 בריטניה הייתה ב מהפכה תעשייתית והנסיבות הללו גרמו למנהיגיה לשקול את הנוחות שבהרחבת שליטתם באמריקה הספרדית. לפיכך, בין השנים 1806 - 1807 היו שני ניסיונות כושלים לכבוש את שֶׁטַח של ריו דה לה פלאטה המשולב בכתר הספרדי.

באותן שנים אירופה נהרסה על ידי מלחמות נפוליאון ועל ידי זה סיבה המושבות האמריקאיות הפכו לשלל אטרקטיבי.

הפלישה הראשונה

מאז 1776 בואנוס איירס הייתה בירת מלכות המשנה של ריו דה לה פלאטה. לנמל שלה היה ערך אסטרטגי גבוה והבריטים רצו להרחיב את הרשתות המסחריות שלהם ולהגדיל את סחר העבדים.

בשנת 1806 צי אנגלי רב עוצמה הצליח לכבוש את העיר בואנוס איירס מבחינה צבאית. במשך חודשיים הם השתלטו על בירת ארגנטינה בכוונה ליצור שטח מסחרי חדש באזור.

במונטווידאו התארגנה קבוצת מיליציות לשחרור העיר בואנוס איירס ולאחר זמן קצר סיבולת הכוחות הבריטיים הובסו.

הניצחון של אנשי מונטווידאו השפיע באופן מוזר: היריבות ההיסטורית בין ארגנטינאים לאורוגוואים דעכה לפני אִיוּם אמיתי של פולש זר.

הפלישה השנייה

הצי האנגלי לא נסוג לחלוטין מריו דה לה פלאטה, מכיוון שהוא המתין לקבל תגבורת. כשהגיעו הייתה התקפה חדשה, הפעם על מונטווידאו. העיר הייתה מבוצרת היטב, אך הבריטים הצליחו להיכנס דרך אחת החומות ולקחו את בירת אורוגוואי.

מתוך כוונה לשלוט בתוואי הנהר הותקפה העיר בואנוס איירס שוב, אך הפעם הצבא הארגנטינאי הצליח להדוף את חיילי האויב. הבריטים החליטו לזנוח את עמדותיהם ופרשו סופית מריו דה לה פלאטה.

השלכות

הניצחון על הבריטים גרם לאורוגוואים וגם לארגנטינאים לגאווה פטריוטית יותר. הוכח שהם מסוגלים להגן על עצמם וכי הם אינם זקוקים לתמיכת הספרדים. רוב ההיסטוריונים מסכימים על רעיון אחד: הפלישות האנגליות בריו דה לה פלאטה היו צעד מכריע להכרזה העתידית של עצמאות משני העמים.

הבריטים הסיקו מסקנות משלהם: היה עדיף לשכוח ממלחמות קולוניאליות חדשות באמריקה הספרדית והיה הרבה יותר יעיל לקדם אִסטרָטֶגִיָה מסחרי ביבשת אמריקה.

צילום: פוטוליה - אלכסנדר וורובב / זלאטובלסקה 2008