הגדרת דופק

ה קצב לב הוא ערך המציין את מספר הפעמים ש- לֵב פועם בדקה אחת והוא אחד הפרמטרים הנחשבים לסימנים חיוניים, יחד עם קצב הנשימה, לחץ הדם ולחץ הדם. טמפרטורת הגוף.

הלב הוא משאבה שתפקידה להוביל דם ממערכת הוורידים למערכת העורקים, בהיותו האיבר המצווה על פעולת ה מערכת דם, בשביל זה הלב מבצע סדרת פעולות של כמה צעדים שחוזרים על עצמם כל העת מלידה עד מוות המכונים מחזור הלב, זה מתחיל במילוי תאי הלב או בשלב הדיאסטולה, ואחריו שלב הגירוש של הדם לכיוון מערכת העורקים התואמת את סיסטולה. בכל פעם שהלב פולט דם למערכת העורקים, הוא מתפשט ויוצר גל שניתן להיתפס אם מישש עורק. שטחי (כגון ראש העורק בצוואר או הרדיאלי בפרק כף היד), גל זה מוליד את הדופק שהוא הדרך העיקרית לקבוע את התדירות שֶׁל הַלֵב.

ערכי דופק תקינים נחשבים בין 60 ל- 100 פעימות לדקה במנוחה, בדרך כלל הדופק אינו פרמטר שנשאר קבוע, אלא הוא עובר שינויים במהלך היום ועשוי לעלות במהלך פעילות גופנית, פעילות גופנית או מצבים של עירנות או לחץ רִגשִׁי. כאשר הדופק נמוך מ- 60 פעימות לדקה זה נקרא ברדיקרדיהבעוד שכאשר הוא מעל 100 פעימות לדקה אנו נמצאים בנוכחות a טכיקרדיה.

אחד התנאים בהם חשוב לפקח על הדופק הוא במהלך פעילות גופנית, הוכח שיש טעם קריטי ידוע כ דופק מקסימאלי שאם חורגים אותו מוביל לסיכון גדול יותר לבעיות לב וכלי דם ואפילו למוות פתאומי. הדופק המרבי תלוי בגיל וכדי לחשב אותו יש להפחית את הגיל מהערך 220, הערך המתקבל הוא הגבוה ביותר דופק שיש להשיג במהלך ספורט או פעילות גופנית, מומלץ להתקרב לערך זה תפסיק.

קצב הלב מווסת על ידי מגוון גדול של מנגנונים מורכבים מאוד, ביניהם הוא מערכת עצביםאוטונומי, שבתורו מחולק ל נֶחְמָד ופרה-סימפתטית, הראשון מכין את הגוף למתח ולכן הוא מסוגל לעורר את המערכת מערכת הדם על ידי הגדלת קצב הלב, למערכת הפאראסימפתטית יש השפעה הפוכה, ומקטינה את קצב לב.

בתאי הלב (אטריה וחדרים) ישנם גם קולטנים המסוגלים לקבוע את הלחץ בתאים אלה ואת התנגדות שריר הלב, כאשר קולטנים אלה מגורה ושולחים אותות למערכת העצבים להגברת קצב הלב על מנת להקטין את נפח הדם, ולכן את הלחץ, בתוך אלה חללים.