הגדרת מבצע ברברוסה

כבר לפני שהבהיר את כוונותיו ב מיין קאמפף (בגרמנית "המאבק שלי"), אדולף היטלר הוקיר את הרעיון להשתלט על השטחים העצומים של מזרח אירופה לקווקז, לחצות את פולין ולהיכנס לברית המועצות.

יתר על כן, היטלר עצמו ראה את העמים הסלאבים המזרחיים כנחותים מבחינה גזעית, כמו גם את תורת ה נאציזם בכללי.

פעם היטלר היה בשלטון, ולמרות החתימה על הברית שלא תוֹקפָּנוּת גרמני-סובייטי, הושר כי גרמניה תתקוף את ברית המועצות. נותר רק לראות מתי ואיך. וכך גם הרודן הסובייטי סטלין.

מבצע ברברוסה הוא תוכנית ההתקפה שהמפקדה הגרמנית תכננה לפלוש לברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה.

שם התוכנית היה מחווה לקיסר פרידריך הראשון, שכונה ברברוסה מהסיבה שאותו כינוי מבהיר, ולאחת הדמויות ההיסטוריות שהיטלר אהב.

הדיקטטור הגרמני אמר כי התקפה מוצלחת נגד ברית המועצות תביא לפירוש הבריטים מכיוון שהם לא יכולים לנקוט בפחד שעורר ברית המועצות, שבכל רגע עלול להכות מכה מהגב לכוחות הכוח של צִיר.

למעשה, היסטוריונים רבים טענו שלולא היטלר לא היה הראשון שתקף את סטלין, בשלב זה או אחר אחר וכשהוא היה חזק מספיק בשביל זה, סטלין היה זה שהיה נותן את הפקודה לִתְקוֹף.

באביב 1941 הצבא הסובייטי לא היה מוכן להתמודד עם הצבא הגרמני.

הסיבות היו מגוונות, אך העיקרית הייתה הטיהורים הפוליטיים אליהם היה נתון הפרנויה של סטאלין וקליקת הכוח שלו, שערפו אותו מרבים ממפקדיו יכול.

ברמה הטכנית היו הסובייטים גם בתקופת חידוש הציוד שלהם, שהיה נחות מרוב העומדים לרשות הצבא הגרמני. לפיכך, טנקי T-34 היו נכנסים לקרב כאשר הנאצים כבר מסתובבים חופשי שֶׁטַח בעוד שלצבא האדום היו יותר מטוסים מאשר הלופטוואפה, אלה היו בדרך כלל מדגמים מיושנים יותר.

סטלין גם לא ציפה להתקפה גרמנית באותה תקופה.

כשקרב בריטניה עדיין השתולל, סטלין היה בדעה שהיטלר לא יעז לפתוח שנייה ולפני שהיא תבקש לחסל את היריבה הבריטית, באמצעים דיפלומטיים (במשא ומתן), או באמצעות צבאי.

הדיקטטור הסובייטי אף התעלם מיועציו ומידע מרגליו (החשוב ביותר, ריצ'רד סורגה, שפעל ביפן), שהצביעו על פלישה קרובה ביוני 41.

פקודותיו היו ברורות: אל תגיב לשום פרובוקציה כדי לא לנמק. אפילו זמן קצר לפני תחילת הפלישה, זוג עריקים גרמנים שרצו לדווח על הפלישה הקרובה היו "באדיבות" הסובייטים חזרו לשורותיהם (בעקבות פקודות), שם, ככל הנראה, הם פגשו תוצאה אכזרית בידי מחלקה של צילומים.

ההפתעה בתחילת ההתקפה הייתה מוחלטת, והצבא האדום איטי להגיב בצורה נאותה לתוקפנות.

בחלק מהמקרים היו מצבים מזיקים, כאשר מפקדים אוסרים על אנשיהם להגיב לירי האויב, טוענים או או שהם טעו ושזו לא התקפה, או שזו הייתה פרובוקציה גרידא שהיה צורך שלא להגיב.

סטלין הוציא פקודות באותה המידה, זו שלא לפעול בתחילה, שלאחר מספר ימים השתנה לזו של תגובה לשריפה, למרות שהנזק כבר נגרם.

תוכנית ההתקפה של מבצע ברברוסה כללה שלושה שיניים שצנחו לשטח הסובייטי כמו טפרים לבשר קורבן.

בצפון נאלצה קבוצת צבא להשתלט על הרפובליקות הבלטיות בהתקדמותה לעבר לנינגרד.

מקושר היסטורית לשטחים הפולניים, דוברי הגרמנית והפינית, הרפובליקות המדינות הבלטיות סופחו זמן קצר לפני כן על ידי ברית המועצות, והגרמנים התקבלו שם כ משחררים.

במרכז, קבוצה נוספת של צבאות קיבלה את המשימה לכבוש את בלארוס ואז להמשיך למוסקבה.

ולבסוף, בדרום, חוד החנית השלישי של צבא גרמניה היה להשתלט על אוקראינה (שטח פוריות, הנחשבות כמבואה של ברית המועצות) להמשיך מאוחר יותר ולהשתלט על אזורי הנפט של ארצות הברית קווקז.

באוקראינה התקבלו גם כוחות גרמנים כמשחררים. כבר במלחמת העולם הראשונה, מֶמְשָׁלָה הגרמני עודד את הקמתה של מדינה אוקראינית עצמאית, מדינת לווין שתמכה בו במאבקו נגד האימפריה הרוסית.

לכל אחד מחיל הצבא הגרמני הייתה מטרה שבנוסף להיותה צבאית היא גם פוליטית וכלכלית.

זה היה משהו דמוי היטלר מאוד, ולמרות שיש דברים ברורים מאליהם (כמו למשל לשלול את ברית המועצות את אספקת החיטה העיקרית שלה כיבוש אוקראינה, או נפט שכובש את הרפובליקות הקווקזות), נמתחה ביקורת מצד חוקרים ונטייה מרובה זו היסטוריונים.

המתוכנן לראשונה ל -41 במאי, יש לעכב את ביצוע תוכנית ברברוג'ה עד יוני באותה שנה.

הסיבה היא הרת האסון התערבות בבלקן של איטליה פָשִׁיסטִי של מוסוליני, שחשש לחשוף את האגף הדרומי, ולכן אילץ את הוורמאכט להתערב.

היטלר גם גרר את בעלות בריתו, בעיקר איטליה, רומניה וממלכת הונגריה להרפתקה.

אמנם מדינות הלוויין קרואטיה וסלובקיה, ופינלנד השתתפו גם כן.

לגבי המדינה האחרונה, פינלנד, היא ראויה להפסקת נקודה. היא הותקפה על ידי ברית המועצות בשנת 1939, ולמרות שהיא הובסה, היא זכתה בניצחון מוסר השכל במלחמה, התנגד לפולש ושמר על עצמאותו, אם כי זה היה במחיר של ויתור על שטחים משלה לסובייטים.

ממשלת פינלנד קיבלה ברית עם מעצמות הציר, אך בתנאי שהיא רק תתאושש השטחים שברית המועצות אילצה אותו לוותר עליהם, ולא חרגו מהגבול הישן בין שתי המדינות, אשר מילא.

האם אנו יכולים לראות במבצע ברברוסה מוצלח? כמובן שזו הייתה התחלה מבריקה לפלישה עבור חיילי הציר, אך היא לא הסתיימה בתוצאות הדרושות כדי להכריז על כך שהיא הצליחה:

• קבוצת הצבא הצפוני לא הצליחה לקחת את לנינגרד למרות שהטילה עליה מצור אינטנסיבי במשך כמעט שנתיים וחצי, מה שגרם לדמם בלי להשיג יעדים עיקריים.


• קבוצת הליבה לא הצליחה לכבוש את מוסקבה, למרות שנלחמה בפריפריה.


• קבוצת הצבא הדרומי הצליחה לכבוש את אוקראינה, אך לא את אזורי הנפט בקווקז, אשר בטווח הבינוני הוביל לקרב סטלינגרד, הרס אסון לזרועות הרייך ולצידו בני ברית.


• הפוטנציאל התעשייתי של ברית המועצות לא חוסל.


• פעולות נגד אוּכְלוֹסִיָה אזרחים עוררו מאחור אגרסיבי עם כוחות הכיבוש, מה שהוביל להפניית כוחות לפעולות נגד התקוממות.


• האויב לא חוסל במכת עט אחת, והכניס את גרמניה ואת כל הציר לביצה אביבפשוטו כמשמעו) שלא הצלחת לצאת ממנו ובסופו של דבר יאטום את גורלה של מלחמת העולם השנייה.


• רחוק מלהיות מוחלש ומבודד, בריטניה יכולה לנשום לרווחה ולהתכונן להחזיר את אירופה.

הפלישה הגרמנית לברית המועצות, מבצע ברברוסה, החלה ב- 22 ביוני 1941 (ב- 23 ביוני 1812 החל נפוליאון בפלישה לרוסיה הצארית), והיא נחשבת לסיומה בדצמבר של אותה שנת 1941, לאחר שהדחיפה הגרמנית מואטת הן על ידי כוחות הצבא האדום והן מעל הכל על ידי החורף הקשה רוּסִי.

מאותו הרגע תוכניות הקרב יהיו שונות, אם כי הן יתבססו על הרווחים הטריטוריאליים שהושגו באמצעות מבצע ברברוסה.

צילומים: פוטוליה - גריגורי ברוב / פדור

נושאים במבצע ברברוסה