קונספט בהגדרה ABC

ביטוי בכתב או בדיבור המבטא סוגיות שונות

למושג שמעסיק אותנו יש חשיבות מיוחדת ברמה של תִקשׁוֹרֶת מכיוון שזה א ביטוי כתובה או מדוברת, בדרך כלל קצרה ומרכיבה יחידה פרגמטית שתוכל לבטא סדר, רעיון, עצה, משאלה ואפילו אמת. כתוצאה מכך, הם יכולים להיות בעלי משמעות שלילית, קריאה, משאלה, ציווי, ספק או מתקנת. וכמובן שלכל אמירה יש המשימה להפנות משהו והיא תתבטא על ידי דובר שישתמש במילים מקושרות ומסודרות במשפטים

בפקודת ה פרגמטיקה, שזה החלק של ה- בַּלשָׁנוּת העוסק באופן שבו הקשר משפיע על פרשנות המשמעות, אמירה היא כי מעשה דיבור מינימלי המורכב בדרך כלל ממשפט או כזה או אחר ביטוי קצר יותר ממשפט, שיכול לבטא את תוכן ההצעה, פקודה, משאלה, בין שאר החלופות. ואז ההצהרה תהיה בְּכַּפוּף לְ- גורמים קונטקסטואלי, מכיוון שאותה פעולת דיבור ניתנת לחיזוק באמצעות קומפוזיציות שונות, כלומר משפטים שונים יכולים לעורר את אותה הגייה; "לווה את אחיך לבית הספר, בבקשה" / "האם אתה רוצה ללוות את אחיך לבית הספר?".

קריאות, משפטים או כל ביטוי לשוני אחר הם מימוש של חקיקה, כי הם יבואו לידי ביטוי באמצעות צורה לשונית בהקשר מסוים לשוני; ואותה צורה יכולה להציג פרשנויות שונות, תוך אימוץ, בחלק מהמקרים, חוש אירוני, בעוד שבאחרים היא יכולה להביע תחושה המנוגדת לחלוטין למה שהיא מבטאת מילולית, ואז, על פי שני השימושים הללו, יהיו לנו משפטים שונה.

הגבול או הסוף של כל הצהרה ייקבעו על ידי השינוי בנושאים הדיסקורסיים, או במילים אחרות על ידי החלופה ברמקולים.
כל הצהרה, בין אם היא מתאימה לדיאלוג יומיומי קצר כמו זה שיש לנו עם חבר או בן משפחה, א חֲקִירָה למדעי או לרומן תהיה התחלה וסוף קונקרטיים. בהתחלה יהיו ההצהרות של האחר בן שיחלאחר הסוף יופיעו הצהרות התשובה, או אם לא, השתיקות שקשורות לתת מקום להבנת האמירה שהביע בן שיחנו.

סט מילים שחושף בעיה או שאלה

שימוש אחר במונח מתייחס למכלול המלים איתו נחשפת או מוצעת בעיה מתמטית או כל שאלה אחרת. מבחן המתמטיקה הסתבך מההצהרה של אחד התרגילים שבאמת התקשיתי להבין.

עלינו לעשות את ההבדל בין הצהרה למשפט, מכיוון שהם אינם זהים, אף על פי שמשתמשים לעתים קרובות במונחים שלהם. ההצהרה היא המגדר והמשפט יהיה התבלין שכן כל משפט מהווה משפט אך ישנם משפטים שהם ביטויים ולא משפטים.

השימוש בהם נפוץ באינספור מדעים ודיסציפלינות, למשל, במתמטיקה הם פופולריים מאוד בכל הנוגע לתיאור בעיות הדורשות פתרון. המשפטים מוצגים רק בהצהרות.
אחד הפופולריים ביותר בעניין זה הוא של פיתגורס שאמירת המשפט שלו: בכל משולש מַלבֵּן, ריבוע אורך ההיפוטנוזה יהיה שווה לסכום ריבועי הרגליים.

חשוב גם להזכיר שככל שההצהרה מדויקת יותר, כך הפרשנות וההבנה שלה יהיו פשוטים יותר ויאפשרו לנו למצוא את פִּתָרוֹן בשאלה.
מצד שני, ההיגיון משתמש גם בהצהרות או בהצעות, כשמם כן כן, על בסיס חוזר. במקרה זה המשפטים הם משפטים שעשויים להיות נכונים או כוזבים. משם תוכלו להגיע אל חשיבה הגיונית, המטרה העיקרית של ההיגיון.
וגם ההצהרות משרתות אותנו בחיים לחשוף, להעלות בעיות מכל סוג שהוא לא רק הקשורות למדע כפי שכבר ראינו.