מושג בהגדרה ABC

מוסר מתנהג בהתאמה וקוהרנטיות עם הוראותיו של מוסר השכל הוקמה ומקובלת.

להתנהג באופן התואם את המקסימום הקבוע בחברה ולהתאים לנכונות ולאצילות

בדרך כלל זה קשור לרעיון לפעול בצורה אצילית ונכונה.

בינתיים, עבור מוסר השכל ידוע סט אמונות, מסורות, ערכים ונורמות המניחים אדם או א קבוצה חברתית וזה איכשהו עובד כסוג של מדריך בכל מה שקשור לפעולה.
כלומר, מוסר עוזר לנו לדעת אילו פעולות נכונות או טובות ואילו לא, בהיותן רעות ושגויות.

תמיד וכמעט לכל האנשים יש רעיון או חזון לגבי מה טוב או רע, ודווקא על פי הערכה זו מוסד מושתת.

אין הערכה או התחשבות כללית לגבי מוסר, אלא להפך, יש יותר מדרך אחת להבין ולהסתכל על זה.

הנחיות דתיות ואנושיות המקיימות מוסר

לדת יש חזון משלה, יש גם הערכה אנושית המשמשת התייחסות להערכת ההתנהגויות של אנשים, בינתיים, כל אלה איכשהו מסכימים על נקודה שתצביע לנו מה נכון או מה שגוי.

וההנחיות או התנאים הללו המתעוררים הם שיוצרים מוסר.

לכל התנהגות שאנשים מפתחים יש מרכיב מוסרי, כלומר יכול להיות שהיא נשפטים על ידי אחרים ועל ידי עצמנו אם זה נכון או לא, אם זה טוב או רע, בין אחרים.
זה נחשב עקבי למוסר כשהוא טוב.

יש התנהגויות ופעולות שאפריוריות נחשבות לא מוסריות, למשל, מוערכות באופן שלילי, כך במקרה של הפעלת אַלִימוּת נגד אחרים, חוסר כבוד, של סוֹלִידָרִיוּת עבור השכן, בין היתר. וכמובן שיש גם התנהגויות הקשורות לחיובי ומוערך מוסרית כמו להיות: סולידריות, צדקה, אהבה, הקרבה למען אחרים.

אמנם לא רק שהמוסר מצטמצם לכך, אלא שיש מי שמעדיף להבין זאת כ- ידע הנרכש על הגבוה והנאצל ביותר וכי הפרט יכבד אז תמיד כאשר הוא פועל.

מה שנחשב מוסרי או אמונות לגבי מוסר מוכללים ומקודדים על ידי תרבות מסוימת או בקבוצה חברתית, לפי הצורך, ולכן זה יהיה זה שיסדיר את ההתנהגות של חברי ה- קְבוּצָה.

כמו כן, זה בדרך כלל לשייך מוסר לעקרונות דתיים ואתיים שחברה מסכימה לכבד תמיד וכי אם הם יופרו, הם ייענשו בחומרה על ידי מנויהם.

מוסר בדת

במקרה של הקתוליות, למשל, עשרת הדיברות שהציע האל לעמו פועלות בדת זו כמדריך מוסרי. המאמינים, אם כן, חייבים לכבד אותם ולחיות בהתאמה איתם ואם הם לא יעשו זאת, הם ייענשו על כך.
בהיבט זה, הדת קשה מאוד, אם אין כבוד למצוות אלה, המאמין אינו יכול להיות חלק מהקהילה משום שהוא בוגד בכך.

מכלול הנורמות המוסריות מוגדר כ- מוסר אובייקטיבי, משום שהם קיימים כעובדות חברתיות ללא קשר לשאלה אם הנבדק מחליט לעמוד בהם או לא, כל עוד ה מוסר סובייקטיבי הוא מורכב מאותם מעשים שדרכם אדם מכבד או מפר את כְּלָל מוסר השכל.

אם ניקח בחשבון שפעולותיהם של יחידים מכוונות תמיד להשגת טוב, הרעיון של אַחֲרָיוּת בהכרח יופיע מוסרי מכיוון שאין מחלת נפש או חוסר איזון פסיכולוגי שמונע ממנה לעשות זאת, למשל, וזה מונע לַחשׁוֹב כדי ליצור עתיד טוב יותר, וכמובן, זה יהיה מתקבל על הדעת באמצעות ה- ערכים מוסריים.

והשימוש החוזר האחר במילה מוסר הוא התייחסות לאיכות הפעולות, מה שהופך אותם לטובים ומקובלים מבחינה מוסרית.

באופן לא ייאמן, במאה ה -21 ממשיכים לדון במוסר האירוטיות.

עלינו לומר כי מקובל לפגוש אנשים שיש להם סטנדרט כפול, זה פירושו שהם מציעים דרך להיות ולפעול ובפעולה הם עושים את ההפך המוחלט ו שלילי. לדוגמא, מי שקורא להיות בסולידריות עם אחרים ובפועל הוא אנוכי.

נושאים במוסר