סוגי מקרא (עם דוגמאות)

ה אגדהזהו נרטיב פופולרי המבוסס על היסטוריה של עם, אך הכולל אלמנטים פנטסטיים או על-טבעיים האופייניים ל- סִפְרוּת.

הוא מועבר מדור לדור, במקור בצורה בעל פה למרות שכיום נאספו ונכתבו רבות מהאגדות. למשל, האגדה של סיד קמפדור.

למרות שהן מכילות אירועים על טבעיים ויצורים בדיוניים, האגדות מוצגות כהסבר ל מקורם של יסודות טבעיים מסוימים או כחלק מאירועים אמיתיים, היסטוריים או לפחות סבירים במרחב ובזמן אמיתי. לעתים קרובות הם כוללים סוף מוסרי.

אין גרסה אחת של כל אגדה או גרסה "רשמית", אלא הן מסתובבות בסט של גרסאות דומות, שכן שאותה אגדה יכולה להשתנות ממדינה אחת לאחרת או, במהלך שידורה, ניתן להסירה או להוסיף אותה פרטים.

תכונות אגדה

לעתים קרובות, המונחים "אגדה" ו"מִיתוֹס"משמשים לסירוגין. עם זאת, ההבדל שלה טמון בעובדה שהאגדה היא סיפור פופולרי המספר אירוע היסטורי אמיתי המעוטר באלמנטים נפלאים, בעוד שהמיתוס הוא נרטיב מדהים המסביר את מקור היקום או אירועים חריגים, הקשורים לישויות עַל טִבעִי.

סוגי אגדות

ניתן לסווג אגדות בשתי דרכים. יש לציין שניתן לסווג חלק מהאגדות ליותר מקבוצה אחת.

בגלל הנושא שלו:

דוגמאות לסוגי אגדות

1. האגדה של המלך ארתור (אגדה היסטורית)

המלך אותר היה מאוהב באינגריין, אשתו של אויבו, הדוכס מקורנוול. הוא כורת הסכם עם מרלין שבו הקוסם יעניק לו את אהבת הדוכסית בתמורה לילד הראשון שיש לו איתה, שיגדל להגשים את ייעודו: להיות מלך בריטניה הגדולה כולה.

ארתור גדל ללא ידיעה בדמו הכחול, וכאשר המלך אותר מת, אצילים רבים התחרו על כס המלוכה. כדי להשיג אותו, הם היו צריכים למשוך חרב קבורה באבן, אז האבירים החזקים ביותר ניסו ללא הצלחה. עד שארטורו הצעיר, בן חמש עשרה בקושי, משך אותו כמעט ללא מאמץ. בכמה גרסאות, החרב הזו היא אקסקליבר, אך אחרות מצביעות על כך שלאחר השגתה, ארתור מאבד אותה ומחליף אותה באקסקליבר.

חרב קסם זו ניתנת לו על ידי הגברת של האגם, אשר מוגשת לו על ידי הקוסם מרלין. בזמן הלידה היא מנבאת את הנבואה הבאה: "כל עוד תלבש אותו, לא תאבד שום דם, אבל יום אחד תגיע אישה שאתה סומך עליה ותגנוב אותו ממך". לארתורו יש את בנו מורדרד ברומן עריות עם אחותו למחצה מורגנה לה פיי או מורגאוז (תלוי בגרסאות) אשר, מקנא בנישואיו של ארתורו לגוויניבר, חוטף את חרבו אקסקליבר.

קמלוט הוא שמה של הטירה של ארתור, שבה הוא מקיף את עצמו באבירים האמיצים ביותר, איתם הקים את השולחן העגול. הרפתקאותיו מסופרות סביב החיפוש אחר הגביע הקדוש, שריד נוצרי בעל תכונות קסומות.

1. האגדה על מקורו של סרו פריטו (אגדה אטיולוגית)

האגדה מספרת שמכשפה התגוררה במערה באזור Cerro Prieto, סמל של עמק מקסיקלי. האינדיאנים בקוקאפה היו המתיישבים המקוריים של הסרו. הקוסמת לכדה אותם אחד אחד ולקחה אותם לתוך המערה שלה בעקבות טקסים קסומים. "קור ני פא!" (הגעת), היה אומר לכל מי שעצר בפתח ביתו ואז, בין ריקודים לשירים, היה ניגש לאט אל המבקר ובמיומנות רבה היה הורג אותו.

כשרק משפחה אחרונה נותרה בחיים, הקוסמת הרגה לראשונה את הבת. כשאחיה גילה זאת, הוא הרשה לעצמו להיגרר על ידה לתוך המערה, וברגע שנכנס, הוא הרג אותה. המשפחה הציתה את גופת הקוסמת, ומהאפר והעשן שלה, הגיח המבנה הוולקני המרכיב את סרו פריטו.

1. האגדה של סנטה קומפניה (אגדה אסכטולוגית)

האגדה על סנטה קומפניה מתרחשת בגליציה של ימי הביניים. זוהי תהלוכה של מתים או נשמות כואבות לבושים בבגדי חוקר, רכובים על סוסים ומלווים בכלבי רחרח. הוא הולך לאורך כל הלילה, מכתים את המקומות שבהם הוא עובר בערפל ופחד, כמו גם משאיר ריח חזק של שעווה.

הפלוגה הקדושה מופיעה בראשות אדם חי, בן תמותה נושא צלב, שהוא הנבחר ונידון לנדוד עד מותו או עד שיתפוס אומלל אחר במקומו. מאחוריו עוקבים אחריו כמה גברים עם ברדס בקו מושלם המלווה בשירים ותפילות.

נוכחותו מנבאת מוות, אם בהופעה לאדם שעתיד למות ואם בביקור בבתים שבהם הייתה נפש חולה שעומדת למות.

1. אגדת ג'ורג' הקדוש והדרקון (אגדה דתית)

האגדה מספרת שהוא היה קיים באוכלוסיה של האימפריה הרומית שהוכנעה על ידי דרקון שהתושבים הקריבו לו קורבנות בעלי חיים כדי לשמור על קור רוח. הייתה תקופה שבה בעלי חיים היו נדירים, אז אנשים נשלחו להאכיל את החיה.

כשהגיע תורה של בת המלך, הופיע ג'ורג' רכוב על סוס עם השריון המרשים שלו ועם חרבו הוא הרג את הדרקון. מהדם צמח ורד שנתן לנסיכה, שלא נפגעה. אחרי אותו קרב אלים, חורחה שחרר סופית את הממלכה מאיום הדרקון.

ג'ורג' הקדוש נערף על ידי ממשלת דיוקלטיאנוס לאחר רדיפת נוצרים ומת כקדוש מעונה למען הגנת הנצרות. האגדה הפכה פופולרית מימי הביניים.

1. האגדה של מאיצ'ק (אגדה מוסרית)

בגראן סבנה של ונצואלה חי אדם שמעולם לא התעניין ללמוד לדוג או לצוד. לכן תמיד חזר בידיים ריקות ואין לו מה לאכול, וקרוביו לעגו לו.

בוקר אחד כשהסתכל על הדגים בנהר מבלי לדעת איך לתפוס אותם, ניגש אליו אדם והושיט לו צנצנת. קסם ואמר לו שעליו למלא אותו עד מחציתו במים מהנהר ושכך יייבש את הנהר והוא יוכל ללכוד ביתר קלות את דג. אבל הוא הזהיר אותו לעולם לא למלא אותו לגמרי, כי זה יגרום למבול גדול. מאיצ'ק עשה את זה, הו פלא, זה היה נכון. חזרתו לעיירה, עמוסה בדגים, הייתה מנצחת. התופעה יוצאת הדופן חזרה על עצמה שוב ושוב, והסקרנות לדעת איך הוא דג כל כך מדהים כמות הדגים גדלה בקרב גיסו, שבפיקוחו של מאיצ'ק גילו את המיכל קִסמִי. הם היו צמאים והם השתמשו בו כדי לשתות מהנהר, ובאותו רגע הם גילו את סודו. אבל, מכיוון שהם לא ידעו על האזהרה, המים נשפכו והציפו את כדור הארץ וזרם הנהר סחף את המיכל.

האיש המסכן שוב היה ללעג של כולם. הוא יצא לציד נואש ובאמצע היער מצא ארמדיל שניגן במארקה, וכשנכנס למערה הבחין איך, נרגש מהמוזיקה, עדר אזל. הצייד הרשע האמין שהסוד טמון בהחזקת מראקה כזו וגנב אותה מה ארמדיל, וזה הזהיר אותו לא לגעת בו יותר משלוש פעמים ברציפות בגלל החזירים היה מסיר. שוב הגיסים, בראותם שמאיצ'ק מסוגל לצוד חיות רבות, הלכו בעקבותיו וכאשר ראו את המארקה גנבו אותה. הם ניגנו בו יותר משלוש פעמים והחיות לקחו מהם את הכלי הקסום.

מאיצ'ק, נואש, חיפש את המארקה ימים רבים, כאשר נתקל בקוף ארוך שיער בג'ונגל. בעוד זה היה בסירוק, ציפורים רבות הגיעו. הוא האמין שהמסרק הוא זה שמשך אותם, הוא ביקש אותו מהקוף והיא הזהירה אותו לא להשתמש בו יותר משלוש פעמים ברציפות, כי הציפורים יחטפו אותו. הילד חזר הביתה מטופח ועם כמה ציפורים תלויות בחגורתו. גיסיו, שוב, כשראו מה מאיצ'ק עושה עם המסרק, לקחו אותו ממנו והתחילו להסתרק ומעל לראשיהם פרפרו ציפורים מכל הסוגים והצבעים. אך מכיוון שלא היו מודעים לאזהרה, הם סרקו את שערם כמה פעמים שרצו. הגיעה עדר כזה שברגע של בלבול הוא חטף מהם את המסרק.

מאיצ'ק שוב היה רעב, וכשנודע לו על בגידתם של גיסים, הוא יצא עצוב ומאוכזב למקום מרוחק מאוד.

1. האגדה של אולנצרו (אגדת ילדים)

האגדה מספרת שבהרי אוסקאל הרריה חיה פיה עם שיער בלונדיני ארוך שתמיד לוותה באלפים במכנסיים אדומים. יום אחד, כשהיו ליד נחל, הגובלינים שמו לב שיש תינוק שזה עתה נולד בשיחים והם הם הזהירו את הפיה, שהרימה אותו, קראה לו אולנצרו והעניקו לו כוח, אומץ ואהבה, כל עוד הקטן לחיות.

מאוחר יותר הוא לקח אותו לביתם של זוג נשוי שדאגו לו כבעליהם ולימדו אותו את מלאכת חיתוך העצים. כשהוריו נפטרו, אולנצרו נותר לבדו בביתו בהרים. במהלך חורף קר, הסופה הותירה את התושבים כלואים בבתיהם. אף אחד מהם לא הכין פחם לאח והיה להם קר מאוד.

אולנצרו, שלא הפסיק לאסוף עצי הסקה, החליט לקחת אותם לעיר ולהשאיר שקית מלאה בעצי הסקה בכל בית. למחרת, כל התושבים התלהבו מהמתנה, ומאותו רגע לא שכחו לאסוף מספיק עצי הסקה.

לכן החליטו האולנצרו לא לחלק יותר פחם והחליפו אותו בצעצועים לילדים. כך, בכל 25 בדצמבר, האולנצרו עוזב את היערות ומפיץ קסמים ברחבי העיירות של אוסקאל הרריה.

1. אגדת התאומים (אגדה עירונית)

האגדה מספרת שבאנגליה לאם ילדה אחיות תאומות. כשהיו בני שלוש יצאה המשפחה לטיול ובדרכם חזרה, תוך כדי חציית הכביש כדי להיכנס לרכב, רכב דרס את התאומים שדקות לאחר מכן מתו.

שנתיים לאחר מכן, לאחר הטראומה, רצו בני הזוג לנסות שוב להקים משפחה ולאחר תשעה חודשים ילדה האישה תאומים נוספים. הבנות כל כך נדמו לאלה שמתו שהחליטו לא להזכיר כלום על מה שקרה להן.

שלוש שנים חלפו כאשר, במהלך חג המולד אחד, המשפחה יצאה לטיול לאותו מקום של אותו יום גורלי, וכאשר חזרו, תוך חציית הכביש שעורר כל כך הרבה פחד ההורים, הבנות נאחזו בחוזקה לידיה של אמם ובעודן באמצע האספלט אמרו לה: "אמא... אל תשחררי אותנו, כאן אנחנו הם הרגו ".

1. אגדת איש הזאב (אגדה כפרית)

אגדת גוארני זו מספרת שלוביזון הוא בנם השביעי של טאו וקרנה, שעליו נפלה הקללה הגדולה ביותר שהכבידה על הוריו. אומרים שבימי שישי ושלישי, בשעת בין ערביים, לוביזון מאבד את צורתו האנושית כדי להפוך לזאב של מראה מזעזע ושיניים חדות, מחפשים בתי קברות להתגלגל על ​​גופות ולהאכיל בהם הֵם.

בחצות, הוא יוצא לחפש בני אדם כדי להפוך אותם לאנשי זאב אחרים, דבר שהוא עושה על ידי הפחדתם ומעבר מתחת לרגליהם. ריח מבחיל מלווה אותו, המראה שלו מקפיא את הדם בוורידים ומשגע גברים שמרשים לעצמם להיות מופתעים.

הליכתו מסתיימת עם שחר היום החדש, חוזר לצורתו האנושית: רואים שהוא מלוכלך, עייף, חמקמק, בעל מבט עצוב ושיער פרוע. אנשים לא יודעים אם לרחם עליו או לפחד מהספק הפוגע שהוא לוביזון או לא.

1. אגדת שלוש המכשפות המאוחדות (אגדה מקומית)

מספרים שבימי הביניים, בהרי האיבורס, נולדו לאם אצילה שלוש בנות, סינה, טינה ומדה. עוזרת המשפחה לימדה אותם קסם שחור והבנות, שהבינו את כוחו הגדול, החלו להשתמש בו ללא חמלה. כל מה שהפריע להם הם העלימו או קיללו את זה. כשהגיעו לאוזני הוריהם, הם רצו להיפטר מהם. כשראו שהוריהם אינם רוצים בהם, הם נקמו והרגו אותם וניסו לנקום במשרתת, אך זו קסמה להם בצורה כזו שמה שהרגישו סבלו השלושה. המכשפות, שנזעמו מהכישוף, האשימו את המשרתת בפשע הוריה ושרפו אותה על המוקד.

האחיות הבחינו בלחש מיד: אם אחת תיפול, שלושתן יכאבו; אם אחד רצה לאכול, גם האחרים רצו. כשהגיעו לגיל בוגר, ראתה סינה גבר והתאהבה בו בטירוף, וכישפה אותו לתת לה אהבה. גם טינה ומדה הרגישו אליו אהבה והטילו את אותו כישוף. כשהגיע הלילה, ניגש האיש לביתו שעל ההר. כשראו אותו מגיע השלושה השליכו עליו והאיש, שלא ידע מה לעשות, השתגע ומת.

זה קרה עם גברים רבים, וכשהאנשים הבינו ששלוש האחיות הן המכשפות שהורגות אותן, הם הלכו לחפש אותן ושרפו אותן אחת אחת על המוקד. הראשון היה מאדה שכאשר זה בער, גם השניים האחרים סבלו. כדי להוכיח את האגדה הזו, אתה רק צריך ללכת לכל מקום בהרי האיבורס ולספר את הסיפור הזה לשמוע את היללות המצמררות של נשמותיהם של האנשים שנהרגו מאהבה על ידי שלוש המכשפות הללו רודף בצע.

זה יכול לשרת אותך: