10 דוגמאות לאגדות ארוכות

ה אגדות ארוכות הם קריינות נרחבות של העברה בעל פה או בכתב המתייחסות לסיפורים דמיוניים, אך מתייחסים לאירועים, מקומות או אנשים אמיתיים ותמיד כוללים אלמנטים פנטסטיים.

הם סיפורים שיכולים להיות להם הרבה גרסאות, כי כל אדם שמספר אותם עושה בהם שינוי מסוים. לכן, אין אגדות שהם ארוכים כמו שצריך, אבל שהם פשוט גרסאות ארוכות יותר.

אגדות חשובות מאוד לחברה שבה הן נוצרו, כי הן נוצרו להסביר מנהגים, אירועים או תופעות ולמה אנשים רבים מאמינים שהם סיפורים אמיתי.

מאפיינים של אגדות ארוכות

דוגמאות לאגדות ארוכות

1. האגדה על גרם המדרגות של סנטה פה

בסנטה פה, ארצות הברית, יש קפלה שיש לה גרם מדרגות מאוד מיוחד, שבנייתו נחשבת לאירוע מופלא.

אדריכל היה אחראי לבניית הקפלה, אך לפני שהספיק לבנות גרם מדרגות לגישה לקומה העליונה, הוא מת בתנאים מוזרים. האדריכל לא השאיר תוכניות, אז איש לא יכול היה לסיים את העבודה והנזירות נאלצו להשתמש בסולם כדי ללכת למקהלה העליונה.

האחיות התפללו במשך תשעה ימים לג'וזף הקדוש, אביו של ישו ונגר, שיופיע מישהו שיוכל לבנות סולם. ביום האחרון לתפילה הגיע אדם צנוע לקפלה עם חמורו וכליו.

הוא אמר לנזירות שהוא ידאג לעשות את הסולם, אבל צריך לתת לו הרבה מים ושאף אחד לא נכנס למקדש במשך שלושה חודשים. האחיות קיבלו את הבקשה. עברו שישים הימים, וכשנכנסו לקפלה, ראו גרם מדרגות גמור יפהפה, אבל האיש כבר הלך.

אנשים רבים מאמינים שכל מה שקרה היה נס ושהנגר המסתורי היה יוסף, אביו של ישוע. כמו כן, אדריכלים ומהנדסים באו לראות את הסולם הזה ולא מבינים איך הוא נוצר או איך הוא יכול לתמוך במשקל של אדם.

1. האגדה של טנבאטה

מקורה של אגדה זו בסין, אך עוברת גם ביפן ובקוריאה. אומרים שיום אחד אוריהימה, בתו של המלך טנקו, טווה על גדת נהר האמנוגאווה כאשר הופיע רועה צאן בשם היקובושי. הצעירים בירכו זה את זה, פטפטו זמן מה והתאהבו במהירות.

המלך גילה שבתו אוהבת את הצעיר, אמר לה שהיא חייבת להינשא להיקובושי וארגן את החתונה. הנסיכה והרועה היו נשואים, אבל הם היו כל כך מאוהבים ומאושרים עד שהפסיקו למלא את חובותיהם; היא כבר לא ארגה והוא לא טיפל עוד בכבשים.

האב היה מוטרד מהמצב הזה, מכיוון שהוא היה אדם חזק מאוד, הוא אסר על האוהבים לראות זה את זה והפך אותם לכוכבים, כולל נהר האמנוגאווה.

הנסיכה הייתה מיואשת והתחננה מאביה לרחמים. המונרך נענה להפצרות בתו ואמר לה שהיא תוכל לפגוש את בעלה רק אם תמלא את משימותיה.

היא עבדה קשה מאוד והצליחה לראות את היקובושי, אבל היה נהר בין השניים שלא אפשר להם להתקרב. אוריהימה התחילה לבכות ומהדמעות שלה יצאו מגפים שבנו גשר מעל הנהר. לבסוף, הצעירים יכלו להיפגש פנים אל פנים, אך לא לזמן רב כי הם נאלצו להמשיך ולמלא את תפקידם.

אגדה זו מסבירה את מקורם של שני כוכבים שניתן לראות בקוטב הצפוני בקיץ. אוריהימה הפך לכוכב בשם וגה והיקובושי לכוכב שנקרא אלטאיר. שני הכוכבים מופרדים על ידי שביל החלב, שלפי הסיפור הזה הוא נהר האמנוגווה.

ב-7 ביולי חוגגים ביפן את Tanabata, פסטיבל שבו זוכרים את האגדה הזו, כי אותו יום ב-Via Láctea משרטט קו המאחד את וגה עם אלטאיר, כאילו הקו הזה הוא הגשר המאחד את אוריהימה ואלטאיר. היקובושי.

1. האגדה של בסאצ'י

זוהי אגדה מקסיקנית שמסבירה את מקורו של מפל Basaseachi. לפי הסיפור הזה, היה מלך, קנדמניה, שיש לו בת.

הנסיכה הייתה יפה מאוד וכבר הייתה בגיל נישואין, אבל אביה לא רצה שהיא תתחתן עם שום גבר, אלא עם מישהו שהיה ראוי לה. צעירים רבים הציגו את עצמם בארמון המלך כמחזרים ליד בתו, אך רק ארבעה נבחרו כבעלים אפשריים.

קנדמניה אמרה לארבעת הצעירים שהם יצטרכו לעבור סדרה של בדיקות כדי להפגין את כוחו, כבודו ואומץ ליבו ושרק מי שמתגבר על כל האתגרים יתחתן עם נסיכה. אב ובתו ישבו על ראש ההר כדי לראות כיצד הגברים הללו מבצעים את המשימות. את שלושת הראשונים הם הצליחו לעשות במאמץ רב, אבל ברביעי כולם מתו.

הנסיכה הבינה שאף בן תמותה לא יכול לעבור את המבחנים האלה ושכל זה היה הונאה של אביה כדי למנוע ממנה להינשא. היא התעצבנה מאוד וקפצה מההר, אבל היא לא פגעה בעצמה, כי מכשף הטיל כישוף כך שהילדה הפכה למפל.

1. האגדה של קלוש

אגדה זו מקורה בצ'ילואה, אי שנמצא בדרום צ'ילה. במקום הזה עלו סיפורים רבים על יצורים פנטסטיים שונים, למשל, המכשפים, שהם גיבורי הסיפור הזה.

לפי האגדה, ה-Caleuche היא ספינה שניתן לראות רק בלילות ערפילים. אומרים שהמכשפים הם הבעלים של הסירה הזו ושהם עורכים שם מסיבות ופעילויות אחרות.

המכשפים האלה יכולים לרדת לכדור הארץ ולהיראות כמו אנשים רגילים, אבל הם נבדלים כי אם לוחצים להם את הידיים, תמיד קר להם מאוד. הם אמורים לנסוע ליבשת לחפש אנשי צוות חדשים שברגע שהם עולים על הספינה הופכים לעבדים.

בהווה ישנם אנשים רבים המאמינים באגדה זו ולכן נוקטים באמצעי זהירות מחשש להפוך לעבדים למכשפים, כגון לא לשיר או לשרוק בזמן הפלגה או דיג.

1. אגדת ארבעת הדרקונים

לפי אגדה זו היו ארבעה דרקונים, אדומים, צהובים, שחורים ולבנים, שחיו בים המזרחי. פעם התרחקו הדרקונים מביתם וראו שעל האדמה יש כפר ויבולים, צמחים ונהרות יבשים.

הדרקונים התקרבו מעט לכפר ושמעו שהאנשים בשירתם ביקשו גשם כדי שיהיו להם נהרות לשתות מהם מים ושהיבולים שלהם ישתפרו.

הדרקונים ידעו שזה עניין של חיים או מוות עבור האנשים האלה, ולכן הם הלכו לארמון של ג'ייד, קיסר השמים. כשהיצורים האלה הגיעו, המלך כעס כי הם העירו אותו ואמרו להם לחזור לים המזרחי.

אבל הם הסבירו שהאנשים צריכים מים, אז הקיסר הבטיח להם שלמחרת יירד גשם. הם האמינו לו וחזרו הביתה.

אולם עברו הימים, לא ירד גשם ולא נראה ענן אחד בשמיים. הדרקון השחור אמר לאחרים שג'ייד לא יפתור את הבעיה ושהם יכולים לפתור אותה אם ימלאו את פיהם במים וירוקו אותם לשמים.

ארבעת הדרקונים עפו אל הים, מילאו את פיהם במים, עלו לשמיים ושחררו אותם. הם חזרו על כך פעמים רבות עד שהבינו שיורד גשם על פני האדמה.

הם הלכו לכפר וראו שהאנשים רוקדים בגשם, כי הם שמחו מאוד. עם זאת, הקיסר זעם, אז הוא ביקש מהשומרים שלו ללכת למצוא את הדרקונים.

השומרים לכדו את ארבעת הגיבורים ונעלו כל אחד מהם בהר. אבל הדרקונים רצו להיות שימושיים לאנשים, אז הם הפכו לנהרות, ולפיכך, מעולם לא היה מחסור במים על פני כדור הארץ.

1. האגדה של אולנצרו

זוהי אגדה באסקית המספרת את סיפורו של ענק אדיב מאוד. פעם אחת הלכו הגובלינים ביער והם שמעו צליל מוזר. הם פגשו פיה ויחד הם הלכו לברר מה עושה את הרעש הזה.

ליד הנהר הם ראו שיח זז, הם הביטו החוצה והבינו שיש תינוק בוכה. הפיה אמרה לרך הנולד שייקרא אולנצרו, נתנה לו את מתנת הסולידריות ולקחה אותו לזוג שלא היו לו ילדים.

הגבר והאישה טיפלו בתינוק שככל שגדל למד לחתוך עצים. כשאולנצרו היה מבוגר, הוריו נפטרו.

יום אחד ירד שלג חזק מאוד, אנשי הכפר לא יכלו לעזוב את בתיהם, כמעט ולא היה להם עצים לקמינים, והיה להם קר מאוד. אולנצרו, שכבר היה ענק, הלך לכל הבתים בכפר כדי לחלוק את עצי הסקה שלו.

תושבי הכפר למדו לקח חשוב: הם תמיד נאלצו לאחסן עצי הסקה נוספים בבתיהם. הענק לא היה צריך לקחת אותה שוב, אבל הוא היה כל כך נדיב שהוא התחיל לבנות צעצועי עץ ולתת אותם לילדים לחג המולד.

1. האגדה של בונבוקו צ'אגמה

מספרים שלפני שנים רבות היה נזיר שהיה עני מאוד ואהב לצאת לטייל ביער. יום אחד האיש הזה יצא לטיול אחד שלו, הוא שמע קול יללה, הוא התקרב למקום שממנו בא הרעש, הוא ראה שכלב דביבון (א טנוקי) היה במלכודת, הוא שיחרר אותה והחיה נמלטה במלוא המהירות.

בלילה שמע האיש מישהו דופק על דלת חדרו, פתח אותה וראה את הדביבון, שנסע לשם כדי לומר לו: "אתה אדם נהדר. בתור תודה על מעשהך הטוב, אהפוך את עצמי לקומקום תה, אתה תמכור אותו ואתה יכול להשתמש בכסף שאתה מרוויח לכל מה שתרצה". הנזיר קיבל את ההצעה ועשה כפי שהחיה הקטנה הורתה לו, אבל כשהקונה שם את הסיר על האש, טנוקי הוא חש בחום, חזר לצורתו המקורית וברח.

הדביבון הרגיש שהוא צריך להשלים עם המציל שלו, אז הוא הגה תוכנית חדשה. הוא חזר למנזר וסיפר לחברו שהוא יערוך מופע, שכלל את הפיכת החיה לקומקום תה וריקוד על החבל הדק. בנוסף, הוא הבהיר שהציבור יצטרך לשלם כדי לראות את הטריק ושהרווחים יעברו לנזיר. האיש הסכים ובזכות המעשה של טנוקי, גייס כסף רב, שבו השתמש לשיפור המנזר.

ה טנוקי הוא שמח מאוד, כי היה לו חבר חדש ובית חדש (עכשיו הוא גר עם הנזיר) וכי אהב להיות בונבוקו צ'אגמה (קומקום תה שזז מאושר).

1. אגדת התירס

לפי האגדה האצטקית הזו, התירס לא היה קיים מזמן והמזונות היחידים שהיו קיימים היו השורשים והפירות. פעם, אנשים גילו שמאחורי הר יש דגני בוקר טעים מאוד והם ביקשו מקווצלקואטל, אלוהים, לעזור להם להשיג את האוכל הזה.

האל ראה שנמלה אדומה נושאת גרגר תירס, הוא שאל אותה מאיפה היא השיגה אותו והיא ענתה שהיא תיקח אותו למקום. הוא הפך לנמלה שחורה והחל לעקוב אחרי החרק האדום.

לקח להם הרבה זמן להגיע וכשהם היו שם, קצלקוטל תפס גרגר, הלך לכפר בני האדם והסביר להם שעליהם לשתול את הזרע ושיצמח ממנו תירס.

1. אגדת הירח

לפי אגדה אפריקאית זו, לפני שנים רבות רק השמש זרחה ביום, אך הירח לא היה קיים, ולכן הלילה היה חשוך מאוד.

פעם אחת תקפו כמה גברים את הכפר שבו גרה אישה צעירה בשם במקו. תושבי הכפר לא יכלו להגן על עצמם מפני המארב, כי זה היה לילה, ובלי שום דבר להאיר, הם לא ראו טוב. במקו היה עצוב כי משפחתו ושכניו איבדו את האוכל שלהם וכמה את בתיהם.

כמה ימים לאחר מכן, במקו ישנה ובחלומה הופיע אל, שאמר לה שאם תתחתן עם השמש, בנו של האל, הלילה יואר. הצעירה הסכימה, כי היא רצתה שמשפחתה וחבריה יהיו בטוחים ושלא יהיה עוד חושך.

האל אמר לה שבעת השקיעה למחרת היא נאלצת לזרוק את עצמה מסלע אל הנהר ושהיא לא תפגע בעצמה, כי בעלה לעתיד יציל אותה. עם השקיעה הצעירה חיפשה סלע, ​​קפצה ולפני שנפלה למים, הופיע גבר שלקח אותה לשמיים. שם הפך במקו לירח, ומאותו יום ואילך, מאיר את כדור הארץ בלילה.

1. אגדת הפומה והירח

זוהי אגדה של המפוצ'ה, עם יליד דרום צ'ילה וארגנטינה. אומרים שפמה, שגרה ביער והייתה מאוד אמיצה, התחילה יום אחד להרגיש בודדה מאוד.

לילה אחד החתול נח על שפת נהר וראה את הירח. אור הירח משך את תשומת לבו וסנוור אותו, וכך הפומה לא יכלה להפסיק להסתכל עליה. הוא החל ללכת בעקבותיה והלך קילומטרים רבים כדי לא לאבד את עקבותיה.

הוא ראה שהירח מסתתר מאחורי הר והחל לטפס, אך כשהגיע לפסגה, לא יכול היה לראות אותו. השמש יצאה והפומה הרגישה שוב לבד.

כשהחשיך הלך הפומה לאותו מקום בו ראה את הירח בפעם הראשונה, כך נראה, החיה חשה מלווה והלכה אחריה בדיוק כמו בלילה הקודם.

ביום השלישי הוא עשה את אותו הדבר, אבל ביום הרביעי לא מצא אותה בשום מקום. הוא התעצב כי התגעגע לאור הלבן הבוהק, הוא נשכב על שפת אגם ונרדם.

כשהתעורר, היה לילה והוא ראה את השתקפות הירח במים. נראה לו שזה ענק והוא לא האמין שהוא כל כך קרוב. כל כך טובה הייתה החברה שלו שהוא קפץ לאגם, אבל מעולם לא יצא ממנו. מאמינים שהפומה נמצאת כעת במקום אחר ושהיא תמיד מלווה בירח.

יכול לשרת אותך: