דוגמאות לאוטוביוגרפיה (עזרה ודוגמאות)

האם אי פעם חשבת על איך חייך יזכרו? איך היית מספר את הסיפור שלך למישהו שמעולם לא פגש אותך? זה המקום שבו ה אוֹטוֹבִּיוֹגְרָפִיָה. במאמר זה תמצאו דוגמאות לאוטוביוגרפיה, רעיונות לכתיבה משלכם ועוד ועוד.

נתחיל בהגדרה:

מהי אוטוביוגרפיה?

א אוֹטוֹבִּיוֹגְרָפִיָה הוא נרטיב שנכתב על ידי אדם שמספר את חייו שלו. זהו אמצעי רב עוצמה להבין את קיומנו, לשקף את החוויות שלנו ולחלוק את נקודת המבט הייחודית שלנו על העולם. בבסיסה, אוטוביוגרפיה היא דרך להנציח את עצמך באמצעות מילים.

איזה תוכן לכלול באוטוביוגרפיה?

כשמדובר בכתיבת אוטוביוגרפיה, ישנם מרכיבים מסוימים שהם קריטיים ליצירת תיאור שלם ומעשיר של חייך.

1. היבטים אישיים

הוא לב האוטוביוגרפיה שלך זה ההיבטים האישיים. מי אתה? איך היית מתאר את עצמך? מה האופי והאישיות שלך? הקפד לכלול נתונים ביוגרפיים חיוניים כמו שמך המלא, מקום ותאריך הלידה שלך.

נתונים ביוגרפיים	תיאור
שם מלא	שמך החוקי המלא.
מקום לידה	העיר או העיירה שבה נולדת.
תאריך לידה	היום, החודש והשנה של הלידה שלך.

1. חיי משפחה

ה חיי משפחה ממלא תפקיד מהותי בגיבוש הזהות שלנו. מי ההורים שלך? יש לך אחים? איך זה היה לגדול במשפחה שלך? נסו לתת סקירה מפורטת של חיי המשפחה שלכם, כולל רגעים שמחים ומאתגרים.

1. חיים אקדמיים ו/או מקצועיים

ה השכלה וקריירה לעתים קרובות הם ממלאים תפקיד חשוב בחיינו. איפה הלכת לבית הספר? מה היה מסלול הקריירה שלך? על ידי תיאור החוויות הללו, נסה להמחיש כיצד הן עיצבו את הידע, הכישורים ונקודות המבט שלך.

שלב	מוֹסָד	שנים
יְסוֹדִי	[שם בית הספר]	[תאריך סיום תאריך התחלה]
מִשׁנִי	[שם בית הספר]	[תאריך סיום תאריך התחלה]
אוּנִיבֶרְסִיטָה	[שם המכללה]	[תאריך סיום תאריך התחלה]
קריירה	[שם החברה/תפקיד]	[תאריך סיום תאריך התחלה]

1. הישגים ואתגרים

ה הישגים ואתגרים שאנו מתמודדים איתם בחיים הם לרוב חלק מההיבטים המרגשים והמעניינים ביותר של אוטוביוגרפיה. אל תפחד לשתף את ההישגים שלך, גדולים כקטנים. כמו כן, האתגרים והקשיים שעמדתם בפניכם והתגברתם הם חלק בלתי נפרד מהסיפור שלכם.

1. חוויות בלתי נשכחות

ה חוויות בלתי נשכחות אלה הסיפורים והאנקדוטות שתמיד תספרו. הם יכולים להיות מרגשים, מצחיקים, מפחידים, או פשוט מוזרים. חוויות אלו יכולות להחיות את הסיפור שלך ולספק הקשר עשיר לגבי מי שאתה.

1. כנות ואותנטיות

חשוב שהאוטוביוגרפיה שלך תשקף את מי שאתה באופן מסוים אותנטי וכנה. אחרי הכל, אתה כותב על החיים שלך. אל תפחד להראות את הכישלונות והטעויות שלך, כמו גם את ההישגים וההצלחות שלך. בהיותך אותנטי וכנה, האוטוביוגרפיה שלך תהיה אמיתית יותר וקשורה לקוראים.

1. חשיבות הפרטים

פרטים יכולים להחיות את הסיפור שלך. כאשר כותבים על אירועים וחוויות שונות, נסו לזכור ולהוסיף את הפרטים שיעזרו לכם לצייר תמונה מלאה של המצב. איך היה מזג האוויר? מי נכחו? מה הרגשת?

1. שימוש בשפה ברורה ופשוטה

הקפידו להשתמש בשפה קלה להבנה. המטרה שלך היא להעביר את הסיפור שלך לקוראים בצורה ברורה ככל האפשר. הימנע משימוש מופרז בז'רגון או שפה מורכבת מדי.

1. צור ציר זמן

ציר זמן יכול להיות כלי שימושי לארגון המחשבות שלך ולוודא שלא תפספס אף אירוע או חוויות חשובות. אתה יכול להתחיל מהלידה שלך ולהמשיך הלאה, ולסמן אירועים משמעותיים בדרך.

שָׁנָה	מִקרֶה
[שנת לידה]	הוּלֶדֶת
[שָׁנָה]	[אירוע משמעותי]
[שָׁנָה]	[אירוע משמעותי]
[השנה הנוכחית]	היום

איך לכתוב את האוטוביוגרפיה שלי?

הנה כמה שאלות שיכולות לעזור לך להרהר בחייך ולהתחיל לכתוב את האוטוביוגרפיה שלך:

• מהם הזכרונות הראשונים שלי?
• אילו רגעים בחיי סימנו אותי ולמה?
• לאילו אנשים הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על חיי?
• באילו הישגים אני הכי גאה שהשגתי?
• עם אילו אתגרים התמודדתי ואיך התגברתי עליהם?
• אילו שיעורים למדתי במהלך חיי?
• איך אתאר את עצמי למישהו שמעולם לא פגש אותי?

10 דוגמאות לאוטוביוגרפיות מפורסמות

הנה רשימה של עשר אוטוביוגרפיות מפורסמות שהשפיעו על מיליוני אנשים עם סיפור חייהם:

1. "יומנה של נערה צעירה" מאת אנה פרנק: היומן האישי הזה, שנכתב על ידי אנה פרנק בזמן שהסתתרה במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא אחת העדויות החזקות ביותר לחוויית השואה.
2. "הליכה ארוכה לחופש" מאת נלסון מנדלה: האוטוביוגרפיה של המנהיג נגד האפרטהייד ונשיא דרום אפריקה לשעבר היא נרטיב משכנע של התנגדות, התמדה ופיוס.
3. "אני יודע למה הציפור בכלוב שרה" מאת מאיה אנג'לו: הספר הראשון בסדרה של שבע אוטוביוגרפיות מאת הסופרת והמשוררת המפורסמת מאיה אנג'לו, מתעד את חייה מילדות ועד אמהות מוקדמת.
4. "סיפור חיי" מאת הלן קלר: קלר היה סופר חירש-עיוור, פעיל פוליטי ונואם. האוטוביוגרפיה שלה מפרטת את מערכת היחסים שלה עם המדריכה שלה, אן סאליבן, וכיצד היא למדה לתקשר.
5. "חלומות מאבי" מאת ברק אובמה: ספרו של אובמה, שנכתב הרבה לפני שהפך לנשיא, מתאר את חייו מאז לידתו ועד כניסתו לבית הספר למשפטים בהרווארד.
6. "פתוח" מאת אנדרה אגסי: בספר זה, הטניסאי המפורסם אנדרה אגסי חושף את מאבקו האישי והמקצועי, ואת מערכת היחסים המורכבת שלו עם הטניס.
7. "להיות" מאת מישל אובמה: הגברת הראשונה לשעבר של ארצות הברית מספרת על חייה מילדותה בסאות' סייד של שיקגו ועד לתקופתה בבית הלבן.
8. "בוודאי שאתה צוחק, מר פיינמן!" מאת ריצ'רד פיינמן: האוטוביוגרפיה של הפיזיקאי המפורסם מציעה הצצה למוחו המבריק ולנקודת המבט הייחודית שלו על העולם.
9. "טירת הזכוכית" מאת ג'נט וולס: חומות, עיתונאית מצליחה, מספרת על ילדותה הסוערת, בסימן עוני והורים מנותקים.
10. "Bossypants" מאת טינה פיי: השחקנית והקומיקאית המפורסמת מציעה מבט הומוריסטי וכנה על חייה, הקריירה ונקודות המבט שלה על פמיניזם.

דוגמה לאוטוביוגרפיה של סטודנטים

שלום, שמי אלכסנדר. נולדתי בשנת 2005 בעיר קטנטנה בעולם. יש לי שני אחים, אחד מבוגר ואחד צעיר יותר, ואני זה שבאמצע.

אנחנו משחקים הרבה ביחד ונהנים, במיוחד כשאנחנו משחקים כדורגל או רוכבים על אופניים. אני מאוד אוהב לחקור ולמצוא מקומות חדשים לשחק בהם.

לבית הספר הראשון שלי קראו סן מיגל, ושם הבנתי שאני מאוד אוהב מתמטיקה ומדעים. פתרון בעיות הוא כמו משחק בשבילי, ואני אוהב ללמוד דברים חדשים על העולם!

כשהגעתי לתיכון הדברים נעשו קצת יותר קשים, אבל גם יותר מרגשים. שם גיליתי כמה אני אוהב אמנות. התחלתי לצייר ולצייר, ואני מאוד אוהב ליצור את הסיפורים שלי באמצעות הציורים שלי.

לפעמים דברים בבית הספר יכולים להיות קשים, אבל אני יודע שכל אתגר הוא הזדמנות ללמוד יותר. ולמרות שאני עדיין לא יודע מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, אני מתרגש מכל מה שאני צריך ללמוד.

דוגמה לאוטוביוגרפיה של נער

היי, אני לוסיה, שילוב ייחודי של מחשבות המשתנות ללא הרף, רגשות עד עור, אהבה למוזיקה וחלומות שנמתחים מעבר לאופק. למרות שאני לא יותר משש-עשרה על הפלנטה, אני כבר מרגיש כמו ותיק במסע החיים.

נולדתי ביום גשום בנובמבר, בעיר שאף פעם לא ישנה, ​​מדריד. גדלתי בין דפי הספרים של אבי לבין הריח הטעים של העוגה מהמאפייה של אמי, שתמיד אמר: "אהבה ומאפה מאוד דומים, שניהם צריכים זמן, סבלנות וקורט קֶסֶם".

בילדותי נהגתי לטפס על השיש במטבח כדי לעזור לאמי לערבב מרכיבים ולראות את הקסם מתעורר לחיים. גם היום, כשאני לחוץ משיעורי בית או מדרמות בתיכון, אני מוצאת את הבריחה שלי בהקצפה של ביצים ובפריכה הרכה של הקמח.

בית הספר תמיד היה עבורי כמו סיפור של שתי ערים. מצד אחד, אני נהנה מהאתגר לפענח את מסתורי הכימיה או לפענח את המורכבויות של שיר של גרסיה לורקה. אבל מצד שני, לחץ הבחינות והפוליטיקה של מגרש המשחקים יכולים להיות מטרידים כמו הפלגת ספינה ללא הגה בים הפתוח.

בנוסף לאהבה שלי לקונדיטוריה ולמקצועות בית הספר, אני גם מתלהב ממוזיקה. מוזיקה היא כמו שפה שנייה עבורי, דרך לבטא רגשות שמילים לפעמים לא מצליחות לתפוס. אני מנגן בכינור מגיל עשר ומאז זה הפך להיות שלוחה של עצמי, השתקפות של הנשמה שלי.

ובעוד שגיל ההתבגרות יכול להרגיש לעתים קרובות כמו מבוך שבו אני מנסה למצוא את דרכי, תמיד יש לי את החלומות שלי להנחות אותי. אני חולם לטייל בעולם, להיות אופה ומדען, לנגן בכינור שלי על במה גדולה. ולמרות שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ולגלות, אני נרגש לקראת המסע שלפנינו.

ככה אני, לוסיה, ספר פתוח באמצע תהליך הכתיבה. תערובת של חלומות ותשוקות, של מאבק וצחוק, של אהבה למאפה, מדע ומוזיקה. הגיבור של סיפור שעדיין נכתב. ואני מוכן להפוך דף ולראות מה מצפה לי בפרק הבא.

דוגמה לאוטוביוגרפיה יצירתית

שלום, אני בנימין, גלובטרוטר בנעלי בית, פילוסוף בסלון וחולמת יום. יש שיגידו שאני רק ספרן, אבל במציאות, אני אוצר סיפורים, שומר חלומות ומדריך במבוך הנייר והדיו.

נולדתי כשהשעון אמר 12, ממש על הגבול בין 5 ל-6 ביוני, כאילו לא אני ולא הזמן יכולנו להחליט באיזה יום הייתי צריך להיוולד. בעיירה קטנה בארגנטינה, בבית מלא בספרים ושירים, יצאתי למסע שלי שנקרא החיים.

אמי, פסנתרנית מוכשרת, ואבי, קורא וכותב נלהב, החדירו בי אהבה למוזיקה ולמילים. גדלתי בין התווים של שופן לדפים של בורחס, ומצאתי נחמה במנגינות ובחברה בדמויות הספרים.

מסדרונות הספרייה העירונית הפכו למגרשי המשחק שלי. שם גיליתי את הקסם של ספרים, הדרך שבה הם יכולים להעביר אותך לעולמות שונים, לגרום לך לחיות חיים שונים. הוקסמתי מאיך שמילים יכולות לצייר נופים ולפסל דמויות, איך הן יכולות לעורר צחוק ודמעות, הדים של תקווה ואנחות של געגועים.

בגיל שמונה, החלטתי שאני רוצה להיות אוצר של הסיפורים האלה. אז הפכתי לשוליית ספרייה, ועם הזמן, המקום הפך לבית שלי הרחק מהבית.

בגיל שמונה עשרה פרצתי מהגולם של עיר הולדתי וטסתי לבירה בואנוס איירס כדי ללמוד ספרות. זו הייתה תקופה של התעוררות, של אתגרים ותגליות, שבה למדתי לראות מילים לא רק כמספרי סיפורים של סיפורים, אבל גם כמראות של חברה ועדשות שדרכן יכולנו לראות את שלנו נֶפֶשׁ.

כעת, בשנות השלושים לחיי, אני הספרנית הראשית של הספרייה הלאומית של הרפובליקה הארגנטינאית. אבל יותר מזה, אני נוסע שמנווט דרך ים של דיו ונייר, חוקר שמגלה עולמות. חבוי בין דפי הספרים, וחולם שמוצא במילים מפלט, השראה ודרך לבית.

כך אני רואה את עצמי, כמו דמות בסיפור אינסופי, חי בעולם שבין עובדה לבדיה, מחפש חוכמה ופליאה בכל עמוד שאני פונה בו. ובזמן שהסיפור שלי עדיין נכתב, אני יודע שהוא יהיה מרתק כמו כל מה שהיה לי העונג לשמור.

דוגמה אוטוביוגרפיה קצרה

נולדתי ב-25 באוקטובר 1971, בחיק משפחה מקסיקנית טיפוסית של אותם זמנים, אבא, אמא, ו-4 אחים, בסך הכל 5 אנשים, שבאותה תקופה היה מספר סטנדרטי של חברים מִשׁפָּחָה; אבי היה עובד ממשלתי, שעבד מגיל צעיר מאוד מעיירה קטנה ליד החוף של דרום מזרח מקסיקו; אמי מעיר באותו אזור בארץ אבל עם השכלה מעודנת יותר בגלל שהשתייכה למשפחות חשובות בעיר.

גרנו בשכונה בשכונת Anahuac במקסיקו סיטי, ליד הקולג' הצבאי הישן, משם העניין שלי להיכנס ל- כוחות מזוינים, עניין שהונע על ידי אבי וסבי, שהשתייכו לצבא המהפכני בפיקודו של גנרל פרנסיסקו העיר.

אז כשסיימתי את התיכון ניגשתי למבחן הכניסה ה'. המכללה הצבאית, שבאותה תקופה כבר הייתה ממוקמת בפאתי הדרומיים של העיר, החלה שם ההרפתקה הגדולה הזו.