חשיבות הביוספרה

למרות שאיננו תופסים זאת בעין בלתי מזוינת, אנו חיים במעין בועה, הביוספרה. במילים אחרות, הביוספרה היא השכבה המהווה בית לכל צורות החיים על פני כדור הארץ. בדרך זו, בלעדיה, חייו של כל אורגניזם לא יתאפשרו.

לגבי מיקומו, הוא נע בין האזורים העמוקים ביותר של האוקיינוסים ועד לשכבות האוויר של האטמוספירה בכ-10,000 מטר גובה. לכן, הביוספרה כוללת חלק ממים, חלק מקרקע וחלק מאוויר.

היחסים של יצורים חיים וסביבתם הטבעית

קבוצת המערכות האקולוגיות המרכיבות את החיים על הפלנטה מהוות קבוצה גדולה יותר שאנו מכנים ביוספרה. במובן זה, כל האורגניזמים משפיעים על סביבה ולשנות אותו, ובתמורה, הסביבה האמורה קובעת את חיי המין. באופן זה, היחסים המתרחשים בביוספרה נמצאים בתהליך של שינוי קבוע.

איכשהו, אנו יכולים להבין את הביוספרה כאילו היא יצור חי, עם מצב משלה ו אבולוציה. הרעיון הזה נקרא הַשׁעָרָה גאיה ובאה לומר שהמכלול של מה שקיים הוא ישות עם חיים משלה.

בהיותה אורגניזם חי, הביוספרה מייצרת יצירה והרס מתמידים של חומר ואנרגיה. יחד עם זאת, מדובר במנגנון גדול שמווסת את עצמו.

הרעיון של הביוספרה מספק מסגרת גלובלית לכל הדיסציפלינות המדעיות העוסקות בחיים על פני כדור הארץ.

ביולוגיה על ענפיה השונים, אקולוגיה או גיאולוגיה הם תחומי מדע המתמקדים בממד כלשהו של החיים. כדי שכל אחד מהם יהיה הגיוני, יש צורך להבין את כל המציאות החיה כישות עליונה. בשורה זו, כמה מדענים סבורים כי בן אדם צריך לשקול מחדש את מערכת היחסים שלו עם כל ה טֶבַע.

מחזור החנקן בביוספרה

כל היצורים החיים זקוקים ליסוד חיוני לחיים, חנקן. האוויר מכיל 78% חנקן וכדי שצמחים ובעלי חיים יספגו חנקן יש צורך שגז זה יהפוך בעבר לחנקות. לפיכך, בעלי חיים משיגים חנקן על ידי האכלה מצמחים או מבעלי חיים אחרים שאוכלים צמחים.

מצד שני, קרני השמש מחממות את האוויר וזה גורם לשילוב של חנקן וחמצן, כלומר תחמוצות חנקן. תחמוצות אלו מתמוססות במי גשמים ושוטפות לאדמה ליצירת חנקות. החנקות הללו נספגות לבסוף בצמחים ומהווים את בסיס המזון של בעלי החיים.

תמונות: Fotolia. קושנירוב אברהם – ואדים_פטרקוב