חשיבות ה-Mega Swap של De la Rúa

זה היה הליך של החלפת חובות שגרם ל- מֶמְשָׁלָה של הברית, בראשות הנשיא פרננדו דה לה רואה, בין 1999 ל-2001, ויושם על ידי דומינגו קאוואלו, שר הכלכלה דאז ויוצר תוכנית ההמרה בתוקף במהלך שנות ה-90.

אג"ח חוב ציבורי הוחלפו כדי לצמצם את הגירעון שכרסם את הכספים של המדינה

המנגנון המתוכנן הציע לדחות את תשלומי הקרן והריבית של כ-20 מיליארד דולר, אך בתמורה המדינה לא הצליחה שום דבר חיובי אלא להיפך: עלייה משמעותית בריבית ובהון ותשלום עמלות מיליונרים לבנקים שהציבו את קשרים.

ההסכם שהעניק חיים למגאקאנג'ה נחתם על ידי קאוואלו ושר האוצר האמריקאי לשעבר דיוויד מולפורד.

כ-46 איגרות חוב הוחלפו ב-5 נוספות והושגה דחיית תשלום עד 2031.

אבל רחוק מלהביא שקט פיננסי למדינה, הוא יצר ריבית ועמלות יקרות מאוד שהעלו את החוב של ארגנטינה לכ-55 מיליארד דולר.

יציאה ישירה... למשבר

היקף החוב החיצוני גדל במיליארדים, והפך לאחת הפעולות הפיננסיות שבסופו של דבר חנקו את המצב הקריטי כלכלת ארגנטינה וזה הוביל ל"התרסקות 2001" אחד המשברים המוסדיים, החברתיים, הפוליטיים והכלכליים החמורים ביותר שהיו אי פעם חצה את אוּמָה.

עסק וחילוץ לבנקים?

קיצוץ במשכורות הציבוריות ובפנסיה, בריחה מאסיבית של דולרים לחו"ל, קוראליטו וקוראלון מס שהוטל על החוסכים, והתפטרותו של הנשיא דה לה רוה, שהובילו לחריגה חדה בטל מ

פחית, היו אחרות מההשלכות הרות אסון שנוצרו מהסכם שמעולם לא הביא שקט פיננסי או כלכלי.

כמובן שזה היה עסק עסיסי לשבעה בנקים שהשיגו כ-150 מיליון דולר בעמלות, כולל הבנק שבבעלות מולפורד עצמו.

פקידים כשותפים לכאורה אך פוטרו

לפי צֶדֶק שהתערבה בתיק המשפטי שנפתח נגד האחראים למנגנון האמור, שימש ההליך כמסך שמירת תיק המוסדות הפיננסיים המעורבים בה ופקידי הציבור שהתערבו ביצירתו הואשמו על קידום הגידול בחוב הציבורי ועל כך שהועיל לקבוצת בנקים ידידותיים עם גביית המיליונרים הנ"ל עמלות.

צדק, בשנת 2006, החל בתהליך ארוך שבו הנשיא לשעבר של האומה פרננדו דה לה Rúa, Domingo Cavallo ומלפורד, בין היתר, על הונאת המגה-החלפות, עם זאת, ב-2014 כולם היו מְפוּטָר.

הנשיא לשעבר הגן מצדו על מעשיו ועל הנוהל, בטענה כי מדובר במשאב שנוצר כדי להרוויח זְמַן ולהתגבר על המשבר שחוללו על ידי פירעון החוב, וגם למנוע תפיסת עתודות ארגנטינה.

תמונת פוטוליה: אנדריאה איזוטי