חשיבותו של הסכם בוגוטה משנת 1948

זהו המשאב הנוכחי העיקרי העומד לרשות המדינות האמריקאיות בכל הנוגע לפתרון סכסוך ביניהן, באמצעים בדרכי שלום בלבד.

לקדם דיאלוג ופתרונות שלום בין המדינות האמריקאיות

במאמר הפותח אותו כבר באה לידי ביטוי הרוח שהוא מציג: דחה כל סוג של איום, כפייה או שימוש בכוח כדי לפתור כל מחלוקת.

ההסכם הבינלאומי נחתם בעיר בוגוטה שבקולומביה, בשנת 1948, בקרב חלק גדול ממדינות היבשת האמריקאית, במסגרת הוועידה הפאן-אמריקאית התשיעית, וכן המשימה לאלץ את המדינות המצטרפות להתחייב לחיפוש אחר פתרונות שלום כאשר יתעורר ביניהן סכסוך, תוך הימנעות, כמובן, מנשק לעבוד על זה.

שלום ו שילוב של המדינות באזור היה מוֹטִיבָצִיָה לאותן שנים של הולדת האמנה הזו, וגם של ארגון המדינות האמריקאיות (OAS) שראו את האור בוועידה האמורה.

היא הועלתה כחלופה מוקדמת לפנייה ישירה למועצת הביטחון של הארגון של האומות המאוחדות (או"ם) מול כל אי התאמה.

לתווך, לפשר, להיכנע לצדק, אך לעולם אל תבחר באלימות

היא ייחסה סמכות שיפוט לבית הדין הבינלאומי בהאג ובחרה כאפשרויות החלטה: גישור, בוררות, גישור, הליכים משפטיים, חקירות ועוד.

הגישור, שהוא אחד המנגנונים הנפוצים ביותר, עשוי ליפול בידי אחת המדינות המשתתפות באמנה שאינה אין שום קשר לסכסוך שיש לפתור, ועליו לנסות לקרב את הצדדים כדי למצוא פתרון שָׁלוֹם.

מצד שני, ועדה של חֲקִירָה המורכב ממומחים יכול להגיש את הנושא השנוי במחלוקת לניתוח וחקירה.

ולבסוף ניתן לבקש פתיחת הליך שיפוטי או בוררות.

דרך שלא נחסכה מתשאול

שנה לאחר תחילתו, בשנת 1949, הוא נכנס לתוקף והתקבל על ידי האו"ם, אם כי לא כל המדינות שבהתחלה הם תמכו בה המשיכו לעשות זאת והפכו ליציאות מהברית ומהברית שאלות.

אקוודור, צ'ילה, ניקרגואה, בוליביה, פרגוואי ופרו, אימצו אותה עם תצפיות, מקסיקו, הרפובליקה הדומיניקנית, אורוגוואי, קוסטה ריקה, ברזיל, הונדורס ופנמה קיבלו זאת ללא תנאים, בעוד ארגנטינה, ונצואלה, גואטמלה, קובה וארצות הברית לא קיבלו זאת. אושרר; ואל סלבדור וקולומביה הגישו נגדו תלונה.

שתי המדינות האחרונות שהוזכרו הן היחידות שעד כה גינו את ההסכם בכל ההיסטוריה שלהן.

שנה לאחר התלונה האמורה, יציאת המדינה המתלוננת הופכת לרשמית, אך אין בכך כדי לפטור אותה ממתן מענה לבעיות קיימות.

הנסיגה מקולומביה, למשל, הייתה קשורה לכעסם ולחוסר הסכמה שלהם עם החלטתם בית המשפט בהאג שמסר טריטוריה בים ובאוויר לניקרגואה ולרעת קולומביה.

אבל המחלוקת לא הוגבלה רק לקולומביה, אלא הרבה מהמדינות שתמכו בו בתחילה מתחו עליו ביקורת כאשר נאלצו לפתור כל בעיה קשורה.

צ'ילה הייתה עוד אחת מהמדינות שאיימו לנטוש את ההסכם בשל חילוקי הדעות שלה עם פרו ובוליביה.

ראוי לציין שבדרך כלל הוא מוגדר כ: האמנה האמריקאית להתנחלויות באוקיינוס ​​השקט.