חשיבות חוקי העבודה

חוקי העבודה מאפשרים למעסיקים ולעובדים לקבל מסגרת התייחסות משותפת. באחרים מילים, מערכת הכללים השולטים בפעילות העבודה מתפקדת כרגולציה בסיסית שבלעדיה אי אפשר יהיה לבצע פעילות יצרנית.

לכל עובד יש זכויות מינימום המוכרות בחוק

הראשון ימין זה של שכר, כלומר קבלת שכר עבור פעילות. שנית, משך יום העבודה לא יכול לעלות על שמונה שעות ביום. יש לציין שהחוק מתיר ימים לא טיפוסיים שבהם יש הצדקה. חוקי העבודה קובעים שורה שלמה של היבטים בסיסיים שיש לכבד: שעות מנוחה, זמן חופשה, ביטוח תאונות, שכר מינימום, זכות שביתה...

הצורך בחוקים בעולם העבודה

גם עובדים וגם מעסיקים צריכים להכיר את החוקים הבסיסיים הקשורים לעבודה. ככלל, חקיקת העבודה שמה לה למטרה למצוא את האיזון בין כל המעורבים בפעילות יצרנית.

כאשר חוקי העבודה אינם קיימים או שאינם מכובדים, מצבם של העובדים הוא בדרך כלל מקובל. יש לזכור שבשטחים מסוימים עדיין מתרחשים עבודת ילדים, שכר נמוך, מצבי עבדות ובסופו של דבר כל מיני התעללות.

חוקי העבודה הנוכחיים הם תוצאה של תהליך היסטורי ארוך. במובן זה, ה תנועת העבודה נאלץ להילחם בכל מיני קשיים ועוולות: ימים של יותר מ-12 שעות, ענישה פיזית, מקומות עבודה ללא תנאים היגייניים בסיסיים, חוסר כיסוי חברתי, וכו

מלבד חוקי העבודה, יש צורך גם לקדם דיאלוג ואקלים טוב בעבודה

למרות שחוקי העבודה נחוצים כדי למנוע קונפליקטים והתעללות אפשרית מצד מעסיקים ועובדים, הדרך הטובה ביותר למנוע התנגשות בין השניים היא דו שיח והבנה הדדית. ישנם שולחנות עגולים לשיח בין נציגי העובדים לנציגי ה עמותה ובהם נוצר משא ומתן מורכב, שכן לשני הצדדים יש גישות הפכים.

כדי להפחית קונפליקט, חברות מסוימות בוחרות באסטרטגיות המייצרות סביבת עבודה טובה: שעות גמישות, פוליסות תמריצים ותוספות שכר, מקומות עבודה אסתטיים, ימי פנאי מחוץ ליום העבודה כל יום, עבודת צוות, וכו.

תמונה: Fotolia. Zentangle – Ryzhi