חשיבות השירותים

תחום השירותים במשק זכה לפריחה בשנות ה-70, כאשר השתלטה הפעילות הפיננסית. עולם העסקים, ואז החלו להתפתח סחורות חדשות, בניגוד למוצרים חומריים, סחורות אלו המשווקים על ידי מגזר השירותים הם בעלי מאפיין של בלתי מוחשי, כלומר, לא ניתן לגעת בהם, אין להם ישות פיזית.

אילו דוגמאות נוכל לתת לשירותים? לדוגמה, כאשר מישהו קונה חבילת טיולים כדי לנסוע לאזור או מדינה מסוימת בעולם, זה שירות. כמו גם שכירת פוליסות ביטוח לרכב, בתים, ביטוח חיים, עבור מרכיבים חומריים מסוימים וכו', היא גם שירות. השירותים לא מסתיימים שם: כל הפעילות הפיננסית, מבנקים ועד סוכנויות ייעוץ עבור השקעה ברכישת מניות וניירות חוב, גם הם חלק מרשימת השירותים הנרחבת כפעילות כַּלְכָּלִי.

אבל יש גם תחום חשוב נוסף בתוך השירותים שאולי לא יילקח בחשבון ככזה אלא בשבילו לפתח סחורות בלתי מוחשיות יכול להיחשב כשייך למגזר: תעשיית הסחורות תַרְבּוּתִי". נכסי תרבות הם אותם נכסים השייכים לשכבות התרבות אך מיוצרים בקנה מידה מסיבי ולכן מאבדים את מעמדם כבלעדיים לאליטה או למעמד חברתי מסוים. לדוגמה, זה המקרה של מנויים דרך האינטרנט לגישה לקטלוגים נרחבים של סרטים לצפייה מקוונת או הורדה, רכישת ספרים דיגיטליים (ספרים אלקטרוניים) בחנויות מקוונות או רכישת תקליט מוזיקלי שיושמע במלואו במכשירים אלקטרוני, כלומר, אין לנו את התקליט, אנחנו לא יכולים לנגן אותו, יש לנו רק קבצים דיגיטליים ששייכים לכל אחד מהשירים זה מלחין.

לפיכך, השירותים הם ה מגזר שלישי של המשק, מבדיל את עצמו מ מגזר ראשוני, שפעילותו היא ניצול ומיצוי של משאבים טבעייםכמו דיג חַקלָאוּת, גידול בקר וכרייה; ושל ה מגזר משני, התייחסו לתעשיות המייצרות סחורות, מהתמרה של חומרי גלם שהמגזר הראשוני מנצל. במובן זה, המגזר השלישוני בא להשלים את תהליך הייצור, מכיוון שמבחינת מחזור הייצור, לאחר תעשייה משנה את חומר הגלם ומייצרת סחורה ספציפית, היא זקוקה לפעילויות של המגזר השלישוני: תחבורה (לוֹגִיסטִיקָה), מִנהָל של החברה, מינהל פיננסי, אסטרטגיות מסחריות וכו'.