חשיבות ההיגיון

סרינה קווג'י
תואר פרופסור לביולוגיה

להיגיון יש שני היבטים כלליים שמהם ניתן להניח: הראשון כיכולת שכלית המאפשרת ניתוח ופרשנות של תופעות כ- חשיבה טבעית, המשמשת מדריך בקבלת ההחלטות המורכבות ביותר, ושנית, ככלי מתודולוגי שהורש מהפילוסופיה, שעליו לתמוך בתחומים המדעיים השונים להערכה אמינה יותר של המידע, להנחות אותנו לקראת החיפוש האובייקטיבי אחר האפשרויות הקוהרנטיות ביותר שמקרבות אותנו ל- תשובות נכונות.

סדר טבעי לכלל

ישנה שפה אוניברסלית המאפשרת לנו לפרש את כל סוגי התופעות, ובתמורה, להקל על חלק גדול מהבנתן באמצעות לוגיקה מתמטית, אחרת יכולת מחשבה רבה שאפשרה לנו לפתח כמעט את כל הידע המדעי הקיים, ומכאן שחשיבותה הכל כך נחשבת לכל מערכות החינוך של המאות האחרונות, שבאמצעותן הוראת המתמטיקה היא עובדה בראש סדר העדיפויות בניסיון לעורר מהגיל המוקדם את מידת ההתפתחות הגבוהה ביותר האפשרית. של ההיגיון באנשים ויישומה לאחר מכן בתחומי לימוד אחרים, הופך למשאב הכרחי בתחומים כמו המדע עצמו, הנדסה, ואפילו תכנות, על ידי צורך להיות מסוגל להסיק, עד ליכולת לשכפל, את הסדר ההגיוני שבו יש לקבוע את התהליכים השונים כדי להשיג את התוצאות הצפויות.

ניכויים ומכות

כך גם קביעת קריטריון הגיוני בפיתוח החקירות מאפשרת אפשרות להעריך מעצם משמעות ההשערות. לכל אחד מהנתונים שהתקבלו, על מנת למצוא את הפרשנויות הקוהרנטיות והעקביות ביותר האפשריות, ובכך לכוון את החוקרים לעבר פיתוח מסקנות אובייקטיביות יותר באמצעות אבחנה אסרטיבית יותר, המבוססת על השוואת התוצאות הושגו עם המציאות של התופעות שניתן לקשר, ובמקרה זה יופעל היגיון השוואתי, תוך הנחה שה שנעשתה על ידי השלכת הבלתי אפשרי מבחינה לוגית אל האפשרי הפוטנציאלית היא גישה למציאות ששייכת דווקא לגישה הגיונית דֵדוּקטִיבִי.

לעתים קרובות, שתי האסטרטגיות מנחות אותנו, גם ללא הכשרה נוספת או מטרה אקדמית; די לחשוב על הדרך שבה אנו מניחים את קבלת ההחלטות החשובות השונות במהלך חיינו, כדי להבין את ההיגיון הזה תמיד מלווה אותנו באירועים אלה, עם זאת, התנהגויות מסוימות עשויות להיות מסומנות כלא הגיוניות בכל זמן נתון, תוך ציות זה לשני גורמים מהותיים: 1) או שההליך מחוץ לכל היגיון מתבצע על ידי מישהו עם דפוס נפשי שונה, תוצר של כמה הפרעה נפשית המשפיעה על התפקוד הטבעי האמור של המוח שלנו, כפי שקורה למשל עם הפרעה דו קוטבית או הפרעה אובססיבית כְּפִיָתִי; או 2) עצם ההקשר של ההיגיון לפי המציאות שבה אדם מניח עובדה, להיפך, שונה מזה של האדם שיכול להיות. התבוננות, כמו, למשל, הגיוני שבני השבטים האבוריג'ינים יבצעו טקסים שבהם מכבדים את מרכיבי הטבע על ידי לספק להם את כל מה שהם צריכים, בעוד שעבור אנשים בערים מודרניות זו עובדה שאין בה שום היגיון אם זה היה נעשה בתוך א סוּפֶּרמַרקֶט.

הפוך את הדברים לפשוטים יותר

השימוש בלוגיקה כדי להסיק את כי לדברים, אפילו הפשוטים והיומיומיים ביותר, יש יתרונות בולטים, במיוחד בעת ביצוע משימות הדורשות תהליך מכני, כגון ניקיון הבית וארגון חללים, משימות שנראות כלא חשובות ואותן אנו מבצעים בדרך כלל ללא ניתוח רב, אולם, המימוש של הפעילויות האמורות תחת קריטריון לוגי, מאפשר להגיע לרמות אופטימליות לשימוש הן בזמן והן במרחב ומשאבים, ומקל בעצמו על תהליך, אך גם מאפשר להקנות אופי ארגוני למרחב, שיכול לעזור לשפר את ביצועי הפעילויות האחרות המתבצעות באותו אֵזוֹר.

לפתח את עצמנו עם תחושה הגיונית בחיים מאפשרת לנו גם להגיע לביצועים קוהרנטיים יותר בכל מה שאנו מתכננים לעשות, שמתורגם לביצועים גדולים יותר. יעילות ואפקטיביות, תכונות אישיות מוערכות תמיד כאשר שוקלים להגיש מועמדות לעבודה או להצטרף לצוות עבודה.

טרנספורמציה של ההיגיון כדיסציפלינה מדעית לאורך זמן

אנו מגדירים את ההיגיון כמדע הפורמלי שמושא המחקר שלו הוא השונה התחלה של הדגמה המאפשרת וידוא כי אישור יכול להיחשב כתקף, הנובע מהמילה הישנה לוגיקה, אשר שימש להתייחס לכל מי שיש לו אינטלקט, שכל, דיאלקטיקה וטיעונים, בתורם המגיעים ממילה זו לוגואים, שהוא יחסית לרעיונות, טיעונים, סיבות ומילים עצמן.

ה מֵתוֹדוֹלוֹגִיָה עבודת הלוגיקה מורכבת מבחינת התוקף או הפסול, יישום שיטתיות בטיעונים, ניתוח לפיכך המבנה שלה, ללא קשר לתוכן הנטען, כמו גם השפה שבה נעשה שימוש ומצב המציאות של התוכן, ולכן הוא נחשב כאל מדע רשמי.

במקור, זה היה מדע שנגזר מה- פִילוֹסוֹפִיָה, אך עם התפתחותו בסוף המאה ה-19 הוא הוסר ממנו, ונחשב בשל הפורמליזציה הסמלית שלו כאל משמעת הרבה יותר דומה ל מתמטיקהלכן, בניתוחים אפיסטמולוגיים רבים היא נלקחת בחשבון כהיגיון מתמטי.

עם הגעתה של המאה ה-20, מדע זה החל להיחשב בעיקר כהיגיון סמלי, תוך שימוש בחוקי מסקנות והחלפת הקביעות השונות על ידי הקצאות פשוטות של סמלים, ולכן הוא יושם מאוחר יותר על הבסיסים של מדעי המחשב, עם מבנה של מדע לוגי בלבד מאז. כך.

דרך נוספת שבה נוכל ליישם את מושג ההיגיון היא בחיי היומיום, כשמדברים על חשיבה לוגית, או שימוש בתגובות או מונחים לוגיים, להיות הטבועה בו, מה שקשור למסורת ולתרבות, או בהתחשב בהקשר של אירוע מסוים על מנת לספק אמירה קוהרנטית או תגובה הקשורה לאירוע האמור. סְבִיב. זו הסיבה שמושג זה משמש כשאלה סוציולוגית או תרבותית, שיש לחוש הזה קשר פרגמטי, סביב פונקציה ספציפית המאפשרת ניתוח של יעילות במערכת יחסים של גירוי-תגובה.

הפניות

גאמוט, ל. ט. F., & Duran, C. (2002). מבוא ללוגיקה. בואנוס איירס, ארגנטינה: אודבה.

הגל, ג. W. F., Mondolfo, R., & Mondolfo, R. (1968). מדע ההיגיון. בואנוס איירס: שמש.

קאנט, אני. (2001). לוגיקה (כרך 8). מהדורות אקל.

לפבר, ה. (1993). היגיון פורמלי, היגיון דיאלקטי. המאה ה-XXI.