חייו ועבודתו של מנואל אלווארז בראבו

מנואל אלווארז בראבו, חלוץ הצילום האמנותי במקסיקו, נחשב לנציג הגדול ביותר של הצילום האמריקאי הלטיני במאה ה -20. עבודתו משתרעת מסוף שנות העשרים ועד שנות התשעים.

הוא נולד במרכז בירת מקסיקו ב- 4 בפברואר 1902. הוא קטע את לימודיו בגיל שתים עשרה כשאביו נפטר והחל לעבוד כדי לסייע בכלכלת המשפחה, במפעל טקסטיל ואחר כך באוצר הכללי של האומה.

סבו, צייר, ואביו, מורה, אהבו לצלם. הגילוי המוקדם של אפשרויות המצלמה יביא אתכם לחקור את כל הליכי הצילום וכן את טכניקות הגרפיקה בכוחות עצמכם.

בתחילה הוא מתייחס לציוריות, בהשפעת לימודי הציור שלו באקדמיה לסן קרלוס. לאחר מכן הוא חקר את האסתטיקה המודרנית, עם גילוי הקוביזם ואפשרויות ההפשטה. בשנת 1930 החל בצילום דוקומנטרי: טינה מודוטי, לאחר שגורשה ממקסיקו, עזבה לו את עבודתה במגזין "פולקווייס". כך הוא עובד עבור ציירי ציור קיר: דייגו ריברה, חוסה קלמנטה אורוזקו, דייוויד אלפארו סיקיירוס.

אלווארז בראבו הוא דמות סמלית של התקופה שלאחר המהפכה המקסיקנית המכונה הרנסנס המקסיקני. זו הייתה תקופה שעושרה נובע מקיום הדו קיום המאושר, אם כי לא תמיד, של הרצון למודרניזציה והחיפוש אחר זהות עם שורשים משלה בה ארכיאולוגיה, היסטוריה ואתנולוגיה מילאו תפקיד רלוונטי, במקביל ל אמנויות. אלווארז בראבו מגלם את שתי הנטיות בתחום האמנות החזותית.

בין השנים 1943 עד 1959 עבד בקולנוע בצילומי סטילס, מה שהוביל אותו לייצר כמה ניסויים אישיים.

בחיים הוא הציג יותר מ -150 תערוכות בודדות והשתתף ביותר מ -200 תערוכות קבוצתיות. על פי מבקרים רבים, יצירתו של "משורר העדשה" מבטאת את מהותה של מקסיקו, אך את ההשקפה ההומניסטית כי משקף את יצירתו, את ההתייחסויות האסתטיות, הספרותיות והמוסיקליות שהיא מכילה, נותנים לה גם מימד אוניברסלי.

הוא נפטר ב -19 באוקטובר 2002, בגיל מאה.