דוגמה לתסמונת שטוקהולם

ה תסמונת שטוקהולם זו הדרך בה ידועה תופעה פסיכולוגית, בה האדם הנפגע מזדהה עם התוקפים שלו או מפתח שותפות לחוטף שלו.

פסיכולוגים ניסו להסביר תסמונת זו באומרם כי מדובר ביציאה תת מודעת שיש לקורבן, כדי להבטיח את הישרדותם.

התנאי "תסמונת שטוקהולם"הוטבע עקב התמיכה וההגשה שהיו לכמה קורבנות לנוכח תקיפה בשטוקהולם, שבדיה.

הקרימינולוג נילס בז'רו הוא שטבע מונח זה במהלך שנות ה -70 בעשור, המקרה של פטרישיה הרסט, שהייתה בתו של מיליונר שמרן צפון אמריקאי; פטרישיה הצטרפה לחוטפים שלה ושינתה את שמה לטניה.

פטרישיה לב, נשפטה על השתתפותה; במשפט האמור היא הודתה כי הופרה פיזית ומינית על ידי שוביה, שממנה עלה כי בעקבות המכה הפסיכולוגית, הוא ייצר את תסמונת שטוקהולם כדרך הישרדות, והזדהה עם זו שבויים.

דוגמה לתסמונת שטוקהולם:

תסמונת זו עשתה פרודיה בסדרת הטלוויזיה "לוס סימפסון", בפרק בו כל המשפחה נוסעת לברזיל, כדי שליסה תוכל לאתר את חברתה רונאלדו; באותו טיול, הומר נחטף על ידי כמה אמפונים שביקשו כופר, ששולם לבסוף על ידי רונאלדו, שנעלם מבית היתומים לעבודה בטלוויזיה ונמצא באמצע מצעד כשהוא זיהה חלק.

הכופר משולם ברכבל בו אותו הומר החליט כי יש לשלם, ואף מגזימים בהשפעות התסמונת על ידי הצגת אלבום. צילום של כל החטיפה ומראה פרידה רגשית בין החוטפים להומר שם הם זוכרים בנוסטלגיה את העינויים וההשפלה ש הם עשו.