הגדרת החוק המינהלי

על ידי מעשה מינהלי מתייחס לאותה הצהרה מרצון שהמדינה או גוף ציבורי מגישים בשם התרגיל של התפקיד הציבורי שעליו לבצע וכי יש לו את הכוונה הברורה לייצר השפעות משפטיות פרטניות בת מִיָדִי. לאותו יכול להיות רק מקור וסיבה להיות בכוח המינהלי של הרגע שיהיה זה ש בינתיים היא תוטל באופן מיידי כפי שאמרנו, אך גם חובה י חַד צְדָדִי.

מאז המטרה הסופית של מנהל ציבורי מכל מקום על פני כדור הארץ הוא להיות מסוגל לספק את האינטרסים הקולקטיביים האלה, זה שמבחינתם זה יכתיב את המעשים המינהליים המתוארים. מאפיין מהותי של מעשים מסוג זה הוא שכשעצמם הם כבר פעולות ביצוע, כי בשום אופן הם לא יזדקקו לאישור מה- צֶדֶק להיות מסוגלים להוציא לפועל ולהתגשם כמו כל דבר אחר כְּלָל משפטי.

ניתן לסווג פעולות מינהליות לפי נושאים שונים: מקור, תוכן, צורה, כתובות, אפקטים או על פי הקשר עם כל נורמה שקיימת מראש..

החל מה- מִיוּן לפי מקורו, הוא אומר לנו שנוכל להיפגש מעשים פשוטים, שיהיו אלה שמגיעים מאותו גוף ו המתחמים, שבניגוד לקודמים, אומרים לנו שבמקום זאת הם אלה שמקורם בשני איברים או יותר.

אם התוכן הוא שמבדיל אותם, אנו מוצאים גם שני סוגים, מצד אחד את

מכונן אלה שיוצרים, מכבים או משנים נורמות משפטיות או, אם לא, הַצהָרָתִי שמוכיחים מצב משפטי.

על פי הטופס, המעשה יכול להיות אֶקְסְפּרֶסכלומר, זה בא לידי ביטוי בצורה רשמית, או כִּביָכוֹל, המתבטא בשקט מנהלי לאחר פרק זמן.

בשל ההשפעות שהם גורמים, נוכל למצוא מעשים נוחים, שמולידים מצב משפטי חדש או להיפך, הלא חיובי, המגבילים א מוֹרֶשֶׁת משפטי.

סיווג לפי מקבלים, לעומת זאת, ייצור מעשי אופי יָחִידשהם מיועדים לאדם בודד, או בעל אופי כללי, אשר יופנה אל רוֹב קוֹלוֹת לֹא קָבוּעַ. ובהתאם למערכת היחסים שיש להם עם כלל קודם, פעולות מינהליות עשויות להיות כאלה מוסדר או לא מוסדר. במקרה הראשון, מִנהָל יחול כלל הקובע את תוכן המעשה ובמקרה השני ניתן לבחור בפתרונות שונים.

נושאים בחוק המינהלי