מהן מחלות אוטואימוניות?

מערכת החיסון אחראית להגן עלינו מפני התקפה של חומרים זרים או חיידקים טפיליים, נטרול פעילותם ושמירה על איזון הגוף. פונקציה זו היא מה שמקשה על השתלות, מכיוון שאינן מכירות ברקמה כשלהן, יש להן תגובות דחייה.
עם זאת, ישנם מקרים בהם הוא סובל מחריגה ומתחיל לתקוף את תאי ורקמות הגוף עצמו. מצב לא תקין זה נקרא באופן כללי מחלה אוטואימונית. כאשר מדובר במקור גנטי, מדובר במחלה אוטואימונית, כראוי, וכאשר מדובר בגורם נרכש או שיש לו גורם מעורר, זה נקרא מחלה אוטואימונית.
מחלות אוטואימוניות מתחלקות למערכתית ולמקומית.
מחלות אוטואימוניות מערכתיות תוקפות את כל הגוף או מערכות איברים שונות. חלקם הם דלקת מפרקים שגרונית שמתחילה במפרקים ותוקפת את העור, העיניים, הריאות, מערכת העיכול ושריר הלב; פיברומיאלגיה, שתוקפת רקמות סיביות, שרירים, גידים ורצועות; זאבת זאבת מערכתית, הפוגעת במערכת העצבים, ההמטופויטית, הכליה והעור; סרקואידוזיס, שהוא היווצרות כדורי רקמה הנקראים גרנולומות באיברים שונים; תסמונת גיליאן בארה בה חיבורי העצבים מאבדים מכיסוים, ומשפיעים על כוח השריר ורגישותם.
מחלות אוטואימוניות מקומיות הן אלו שתוקפות איבר מסוים בפרט, ביניהן: סוכרת מסוג I, שבה איים של לנגרהאנים, יצרני אינסולין, Myasthenia gravis, שתוקפים את השרירים, אנמיה שלילית, שתוקפת את המח שמייצר הֵמוֹגלוֹבִּין.

בנוסף לסיבות גנטיות, מחלות אוטואימוניות יכולות להיות תגובות לגורם טריגר כגון תרופות, רעלים, נגיפים, תגובה צולבת הנגרמת על ידי מחלה אחרת, חלקם אוכל או סרטן.