הגדרת קבוצת לימה

ב- 8 באוגוסט 2017 נפגשו המנהיגים הפוליטיים של כמה מדינות אמריקאיות בבירת פרו והקימו את קבוצת לימה. מטרת הפגישה הזו הייתה חיפוש אחר פתרונות אפשריים למשבר המוסדי והכלכלי שעובר ונצואלה.

16 נקודות בהן מנותחים את המצב בוונצואלה

בסך הכל ארבע עשרה מדינות היוו את מה שמכונה קבוצת לימה או GL (קנדה, סנט לוסיה, פרגוואי, ברזיל, צ'ילה, מקסיקו, הונדורס, פנמה, קולומביה, קוסטה ריקה, גואטמלה, פרו, גיאנה ו ארגנטינה). מנגד, גם נציגי ארגון מדינות אמריקה והאיחוד האירופי נתנו את תמיכתם בהחלטה הסופית. ברור שחברי האופוזיציה בוונצואלה חתמו על ההסכמים. כמו כן, ארצות הברית תמכה בהחלטה הסופית נגד משטר ניקולאס מאדורו.

מאז הקמתה ועד היום (פברואר 2019) היו שני פרקים רלוונטיים: לנשיא מקסיקו לופז אוברדור משכו את תמיכתם בהחלטת לימה וחברי ה- GL החליטו לתמוך בחואן גואידו, הנשיא הנוכחי של האסיפה הלאומית של ונצואלה.

בין הסעיפים עליהם סוכם בפגישת לימה בולטים הדברים: הוקעת שבר המערכת הדמוקרטית בוונצואלה והפרת ה אני מכבד אל ה זכויות אדם, ההצעה לבחירות חופשיות, שחרור אסירים פוליטיים, תמיכה באסיפה הלאומית שנבחרה בימיה לאחר הבחירות הדמוקרטיות, דחיית

אַלִימוּת והשימוש ב- כּוֹחַ ודאגה מהמשבר הכלכלי הקשה שעובר העם בוונצואלה.

מנקודת מבטו של המשטר הבוליברי

מבחינת ניקולאס מדורו, הצעות LG מהוות הפרעה לריבונות ונצואלה תוֹקפָּנוּת התערבות בשירות האינטרסים של ארצות הברית. במילים אחרות, לא מֶמְשָׁלָה זר רשאי לקבל החלטות לגבי פּוֹלִיטִיקָה ונצואלה.

בין עמדת ה- GL לבין משטר Maduro ישנן הצעות לדיאלוג

המשבר בוונצואלה מציג שתי עמדות אנטגוניסטיות שעלולות להוביל לא סְתִירָה גדול ואחיד יותר ב התערבות צבא בראשות ארצות הברית. מול אפשרות זו, כמה מנהיגים פוליטיים מציעים פיתרון משא ומתן בין המשטר הבוליברי לאופוזיציה, שכן אחרת יהיה קשה להימנע מעימות אזרחי.

נשיא אורוגוואי לשעבר (חוסה מוג'יקה) ונשיא ספרד לשעבר (חוסה לואיס רודריגז זאפטרו) מהמרים על משא ומתן שיביא קץ לחוסר היציבות בוונצואלה.

צילום פוטוליה: דון פרוצ'ו

נושאי קבוצת לימה