מושג בהגדרה ABC

זה נקרא עפיצות לזה חומר המייצר כיווץ ויובש ברקמות האורגניות, ובכך מפחית את ההפרשה שהם עלולים לחוות. כלומר, במילים פשוטות יותר, העפיצות, המכונה גם סטיפטילאחר שמורחים אותו באופן מקומי או מקומי, למשל, על העור, הוא יפיק אפקט של נסיגת רקמות, מה שמקל ריפוי, או כישלון בכך, הגורם לפעולות אנטי דלקתיות או אנטי-דימומיות באזורים המושפעים מ- פֶּצַע.

ישנם מגוון רחב של עפיצות, אם כי בין אלה שאנו משתמשים בהם לרוב, הדברים בולטים: אלום, טאנין, סינצ'ונה, חנקת כסף, אבץ גופרתי, נַסיוֹב מלוחים ו שמן ברוש חיוני.

בינתיים קוראים לזה טעם עפיץ למי שמנוסה בפה ומדווח על א תְחוּשָׁה של יובש עז המלווה במרירות. בין ה מזון המאופיינים דווקא בביטוי הטעם המר והעפיץ, שהזכרנו, פירות בשלים כגון תאריכים ואפרסמון; כמו כן, כמה חליטות תה נוטות לייצר את אותו טעם מר.

מצד שני, בהוראת דרמטולוגיה, ליתר דיוק הטיפול ו יַחַס של הפנים עם תכונות שומנים, נהוג להשתמש בקרמים המכילים חומרים עפיצים, מכיוון שיש להם תכונות המקלות על ניקיון של העור, משחרר אותו לחלוטין מזיהומים וגם מפחית את הפרשתו הסבורי. כפי שאמרנו, קרמים מסוג זה מסומנים לאנשים שיש להם עור גריז או מעורבב אך עם נטייה לשומן.