הגדרת אחריות חוזית

כאשר אנו חותמים על חוזה, אנו רוכשים התחייבות, כלומר א אַחֲרָיוּת הֶכְרֵחִי הענות. אחריות מסוג זה מתייחסת למצבים בהם יש קשר כלשהו בין שני צדדים, למשל מעסיק ועובד החותם על חוזה. עבודה או שני שותפים שיש להם שותפות משותפת.

מושגי מפתח המהווים חלק מאחריות חוזית במסגרת המשפט האזרחי

רעיון האחריות קשור לתוצאות המשפטיות המונחות ביחס למעשה בלתי חוקי שביצע מישהו או כאשר חייב מפר אותו. חוֹבָה מול נושה.

יש הונאה כאשר חוזה מופר ביודעין, כלומר בידיעה כי חובות מסוימות הכלולות בחוזה מופרות.

אשמה קיימת כאשר מעשה מתרחש באופן לא מודע ולא מוכן להפר אחריות שנקבעה בחוזה (למשל, אם עוֹבֵד הוא נרדם במהלך יום העבודה שלו, פעולתו אשמה אך לא זדונית). ברור שבתחום ימין שוקלים רמות אשמה שונות בהתאם לתוצאות השליליות המתרחשות.

האחריות למשמורת (praestare custodiam ב החוק הרומי) הוא מושג שנוי במחלוקת, שכן הוא מתייחס לאירועים בלתי תלויים ברצון (למשל, גניבה בא מוֹסָד והאחריות הנובעת מכך מהתלות).

במקרים מסוימים האחריות החוזית נעלמת, מכיוון שנחשבת שיש סיבה ל כּוֹחַ גדול מכתבי צווי (למשל, תלות העומדת בפני שוד מזוין אינה חייבת לשאת באחריות כלשהי).

חייב העובדה או עובדת החייב, קריטריון לפיו יש להעריך את מילוי האחריות בקפדנות ולא על פי השלכות אפשריות (למשל, אם אני עומד בתום לב במכירת בעל חיים, אך לאחר מכן החיה שנרכשה על ידי הקונה נפטר).

אחריות אזרחית חוץ חוזית

כקריטריון כללי, אותו אדם אשר במרמה או באשמתו גורם נזק לאחר, מחויב לפצות אותו. אחריות מסוג זה איננה חוזית מכיוון שבין שני האנשים המעורבים אין שום סוג של חוזה או יחסים משפטיים המחייבים אותם.

כדי שאדם יעונה, חייבות להיות ארבע נסיבות

1) פעולה,

2) מרמה או אשמה,

3) הקשר הסיבתי בין הפעולה שננקטה לבין תוצאותיה ו

4) וודאות הנזק שנגרם.

צילום: פוטוליה - ג'מסטוק

נושאים באחריות חוזית