הגדרת תחושת השייכות

ה תחושת שייכות הכוונה היא לתחושת הבעלות או החזקה שיש לאדם על חפץ או טובין חומריים. כלומר, תחושת השייכות מראה את היחסים שקיימים בין בעל הדבר לבין הנכס האמור. תחושת השייכות מספקת זכויות ספציפיות לבעלים על השימוש והנאה מאותו נכס מהותי.

מזה תחושת בעלות, סדר חברתי ו אני מכבד מאז מנקודת מבט אתית ו מוסר השכל, לכל אחד יש את אַחֲרָיוּת לכבד את רכושם של אחרים. אנו נמצאים בחברה עם נטייה ברורה חוֹמְרָנוּת שבו אנשים רבים שמים את הערך שלהם בצורה לא נכונה במה שיש להם.

אדם אחד אף פעם לא שייך לאחר

ה תחושת שייכות זה מראה שמשתמשים בדברים ונוצר מערכת יחסים אינסטרומנטלית כך שכל בעל יכול לעשות שימוש בחפץ לטובתו. מנקודת מבט זו יש לציין כי מנגד, אדם אחד איננו נחלתו של אחר, ולכן חיוני לזכור כי יחסים אישיים מבוססים על חופש. לאדם הקנאי, למשל, מושג שגוי של אהבה מכיוון שהוא הפנים את תחושת השייכות גם במישור של אַהֲבָה עִוֶרֶת. אותו דבר קורה במקרה של יחסי תלות.

יחסים בעייתיים

עם זאת, צריך לזכור את זה קנאה או שיחסי תלות אינם אהבה בריאה. בעוד שבמישור הדברים והיקום החומרי, קיים המושג רכוש, להפך, ביקום היחסים האישיים קיים החופש ליצור קשרים או לשבור אותם בכל דרך שהיא רֶגַע.

הבנת חברות כחלק

ה תחושת שייכות כן זה יכול להיות בעל ערך רִגשִׁי כאשר, למשל, אדם מרגיש שהוא חלק מקבוצת חברים או אפילו, ברמת העבודה, תחושה זו מתעוררת גם כאשר עובד מרגיש שהוא חלק מה צוות עבודה. תחושת השייכות, הנשקפת מנקודת מבט זו, תורמת הערכה עצמית י מוֹטִיבָצִיָה ואילו עבור כל אדם חיוני להרגיש משולב בסביבתו הקרובה ביותר.

כאשר מנותחים את תחושת השייכות מנקודת המבט החומרית, אם כן, היא קשורה באופן ברור ליצירה מאז כל אחד עובד קשה כדי לקבל אורח חיים ספציפי ולשלם עבור ההוצאות שמקורן ברכוש חומרי, למשל בית. הבית הוא המקום עם תחושת השייכות הגדולה ביותר.